בש"פ 7405/12

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור על ההחלטה לעכב את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו שני סעיפים של גניבת קורקינט ועבירות נלוות נוספות. בתי המשפט מצאו די ראיות לכאורה – לרבות עדותו של שותף קטין, הודעותיו של המבקש עצמו ודיווחי שוטרים – כדי להצדיק את המעצר. ההגנה טענה כי לא היה קשר עין רציף בין השוטרים לבין המבקש, וכי טביעות אצבעותיו של המבקש אינן תואמות את אלה שנמצאו על הקלנועית. עם זאת, פסק הדין מדגיש כי קיימות די ראיות מצטברות, שהן נסיבתיות באופיין, כדי לעמוד בדרישה המשפטית לראיות לכאורה. נתונים אלה כוללים את הקרבה והעיתוי של תפיסת המבקש, מצבו הפיזי בעת תפיסתו ותיאור הלבוש התואם. בעוד פסק הדין מכיר בגילו הצעיר של המבקש, דחיית הבקשה עומדת בעינה, אם כי קיימת אפשרות להגיש בקשה חדשה עם חלופה משופרת. בית משפט השלום צפוי לדון ביסודיות בכל בקשה חדשה.