ת"פ 165/09

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של סעיפי אישום, בהם נהיגה ללא רישיון בתוקף, סיכון חיי אדם בבריחה משוטר ותקיפת שוטרים. האישום הראשון נובע מאירוע בו הנאשם, תוך שהוא מעמיד פנים שהוא מציית, לחץ על דוושת הגז והאיץ תוך שהוא פוגע בשוטר. התקרית השנייה כללה התנגדות למעצר, דחיפות ובעיטות של שוטרים במהלך חיפוש בבית. בהתחשב בחומרת עבירות אלה, התובע ביקש עונש של ארבע שנות מאסר. במסגרת ההקלה ביקש פרקליטו של הנאשם לקצר את עונשו, בנימוק של תפקידו של הנאשם כמפרנס המשפחה ומעצר הבית שלו במהלך המשפט. עורך הדין טען כי יש לספור את תקופת מעצר הבית לקראת עונש המאסר הסופי, אולם השופט, אף שהכיר במגבלות מעצר הבית, לא הסכים לספור אותו יום אחר יום. עוד ציינה השופטת כי הנאשם לא הביע חרטה על מעשיו. בפסק הדין הדגישה השופטת את חומרת העבירות, ובפרט את אלה המסכנות חיי אחרים בכבישים ותקיפת שוטרים. הוזכרו מספר פסקי דין של בית המשפט העליון במקרים דומים, שהדגישו את הצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע מפני התנהגות עבריינית כזו. השופט הסכים עם התובע כי העבירות מצדיקות תגובה חמורה, אך גם שקל את זכותו של הנאשם למשפט הוגן בכל הנוגע להיעדר הודאה מוקדמת ותקופת מעצר הבית. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 30 חודשי מאסר, כאשר הימים בהם שהה במעצר לפני המשפט נוכו ממנו. בנוסף, נגזרו 18 חודשי מאסר על תנאי בגין סיכון חיי אדם ותקיפת שוטרים. כמו כן גזר השופט חמש שנות פסילה מהוצאת רישיון נהיגה ושנה וחצי פסילה על תנאי בעבירות תנועה מסוימות. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט העליון.