ת"א 9379/07

תקציר

התובעות, שתי חברות שזכו במכרז פומבי למתן שירותי סיוע בשכר דירה למשרד הבינוי והשיכון, תבעו את המשרד על פיצויים בסך 15 מיליון שקל. טענות התובעים התמקדו במידע שפרסם המשרד במכרז ובשאלות והתשובות שבאו בעקבותיו. לטענתם, חלק מהמידע שגוי ומידע חשוב לא פורסם, מה שהוביל אותם להוצאות והפסדים. ארבעת ראשי הנזק הנתבעים היו: (1) הוצאות להגדלת משרדים וכוח אדם; (2) הוצאות לשכירת ארכיון; (3) הוצאות מערכת מחשב; (4) הפסד הכנסה במשך ארבעה חודשים מתחילת ביצוע ההסכם. המשרד טען כי התובעים ויתרו על טענותיהם, כי לא הייתה כוונה להטעות אותם, וכי הזכות לבטל את החוזה בשל פגמים ברצון להתקשר בו היא זכות ולא חובה. בית המשפט בחן כל טענה ומצא כי רק הטענות בדבר הוצאות שכירת ארכיון מוצדקות. נמצא כי התובעים לא התרשלו בבדיקות המקדמיות שערכו להגשת הצעתם, אך המשרד לא מילא את חובתו לגלות את כל המידע הרלוונטי במסמכי המכרז. למרות שהמשרד טען כי סיפק את כל המידע הדרוש, בית המשפט קבע כי התרשמותם של התובעים כי יהיה עליהם לשכור רק משרדים קטנים של 15 מ"ר ולהעסיק עובד אחד לכל משרד היא סבירה. עוד קבע בית המשפט כי המשרד לא מסר את מלוא המידע שהיה ברשותו על היקף הבקשות וכי המידע שמסר עלול להטעות את המציעים. עם זאת, התובעים לא הצליחו להוכיח כי המידע החסר גרם להם לתמחר את הצעתם באופן שגוי. באשר להוצאות אחזקת ארכיון, קיבל בית המשפט את טענות התובעים כי לא היו מודעים לכך שיידרשו לשמור את כל תיקי הזכאים מהבנקים וכי היה על המשרד להבהיר עניין זה במסמכי המכרז. בית המשפט פסק לתובע 1 ₪ 131,156 ולתובעת 2 ₪ 47,465 ₪ בגין הוצאות אלו. הטענות בנוגע להוצאות מערכת המחשוב נדחו, שכן בית המשפט מצא כי התובעים לא ביצעו בדיקת נאותות טרם הגשת הצעתם וכי המשרד אינו אחראי לקשיים בהם נתקלו התובעים בהפעלת מערכת המחשוב שלהם. לבסוף, נדחתה גם התביעה לאובדן הכנסות בתקופת החפיפה עם הבנקים, שכן במכרז נקבע כי הבנקים יוכלו להמשיך ולספק שירותים מלאים במשך שלושה חודשים לאחר שהתובעים החלו לפעול. התובעים חויבו לשלם את הוצאות המשרד, בניכוי הסכומים שנפסקו להם בגין הוצאות הארכיון. פסק דין לתובע 1 בסך 131,156 ₪ ולתובעת 2 בסך 47,465 ₪, ויתר התביעות נדחו. התובע 1 חויב לשלם למשרד הוצאות בסך 500,000 ₪, ולתובעת 2 סך הוצאות בסך 250,000 ₪, בניכוי הסכומים שנפסקו להם.