ת"א 8380/06

תקציר

השופט צבי זילברטל קובע כי עדותו של ד"ר מרקוביץ אינה רלוונטית למקרה הנדון. על פי החוק הישראלי, ניתן לזמן עד להעיד רק אם עדותו רלוונטית, ובית המשפט יכול לסרב לזמן אותו אם אין בכך צורך. המקרה הנוכחי נסוב סביב פרשנותו של הסכם בדבר תשלומי הטבות בין התובע לנתבעים, והשאלות שפרשנות זו מעוררת. לדברי השופטת, מצבו הרפואי של הנפגע אינו היבט הכרחי לקביעה במקרה זה, והערכות רופאיו של התובע מחייבות את המבטחת הנתבעת. הנתבעים ביקשו לזמן את ד"ר מרקוביץ להעיד על הסתרת המידע הרפואי לכאורה על ידי התובע, אך השופט טוען כי עדותו, תהא אשר תהא, אינה מעידה על תום הלב או חוסר תום הלב של התובע. מטרתם האמיתית של הנאשמים, מסכם השופט, היא לערער על מידת נכותו של הנפגע בתחום רפואת העיניים, שאינה תכלית ההסכם או הדיון הנוכחי. עוד מציינת השופטת כי דעותיהם של ד"ר מרקוביץ ופרופ' לבנשטיין שונות משום שלכל אחד מהם הייתה גישה למסמכים רפואיים שונים, מה שמסביר את הפער ומייתר את עדותו של ד"ר מרקוביץ' ללא רלוונטית. לבסוף, מפנה השופט לפסיקה קודמת, הקובעת כי חילוקי דעות בין הערכות רפואיות אינם מצדיקים התרת ראיות לסתור את החלטות הוועדות הרפואיות של התובע. הנתבעים, לאחר שהסכימו לשפות את התובע, מחויבים להחלטות שהתקבלו במסגרת ההסכם. על יסוד נקודות אלה, דוחה השופט זילברטל את בקשת הנאשמים לזמן את ד"ר מרקוביץ כעד וקובע את מועד המשפט להוכחות ולהמשך הליכים.