עב"ל 7418-04-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור בדבר פרשנות חוק הביטוח הלאומי ותחולתו על בקשת המערער לדחייה מידתית של קצבתם. החוק קובע כי אדם שהגיע לגיל קצבת זקנה והכנסתו משלח יד מעל סף מסוים תוגדל קצבתו וגיל הפנסיה יידחה. המערערת טענה כי יש לפרש את החוק כך שיאפשר תוספת יחסית אם הגיל המותנה אינו שנה כרונולוגית מלאה. עם זאת, בית המשפט מצא כי לשונו הפשוטה של החוק אינה תומכת בפרשנות זו, וכי עקרונות היסוד של חקיקת הביטוח הלאומי בישראל, המבוססת על סולידריות ועזרה הדדית, אינם מתיישבים עם טענותיה מבוססות הרווח של המערערת. יתר על כן, בית המשפט הבהיר כי החלת החוק, המבוסס על השנה הקלנדרית ולא על שנת הגיל הכרונולוגית, אינה מפלה לרעה אנשים שנולדו בין ינואר לאוגוסט. תחת זאת, הדגיש בית המשפט כי מצבו של המערער נבע מתאריך לידתם הספציפי, אשר קבע את גילם המותנה. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי אינו יכול לחוקק זכאות חלקית לתוספת בהיעדר הוראת חוק מפורשת. אשר על כן, הערעור נדחה, והחלטת בית הדין האזורי עומדת בעינה, המזכה את המערערת בדחייה נוספת של 15% בלבד מהקצבה.