עת"מ 34948-02-14

תקציר

יש לדחות את העתירה, המבקשת לערער על החלטת המשיב שלא להקצות לעותר דירה להשכרה בדיור הציבורי. העתירה הוגשה מעבר למועד הקבוע בחוק, ללא הצדקה או בקשה להארכה, וזו עילה מספקת לדחייתה. עם זאת, בית המשפט בחן גם לגופה של העתירה ומצא כי טענת העותר לוקה בחסר גם מטעמים ענייניים. העותרת, המשתייכת לאוכלוסייה הטרנסג'נדרית ולעולם לא תוכל להביא ילדים לעולם, טוענת כי הקריטריון להקצאת דירות ציבוריות להשכרה לאנשים עם שלושה ילדים לפחות הוא מפלה. בית המשפט קבע כי על הרשות המינהלית לנהוג באופן שוויוני והוגן כלפי כלל האזרחים, אך במקרה זה הקריטריון המדובר אינו מהווה הפליה פסולה. בית המשפט הכיר בכך שעל המשיבה לתעדף הקצאת משאב מוגבל – דירות דיור ציבורי – לנזקקים ביותר, ובצדק. בית המשפט הדגיש כי האינטרס הציבורי מכתיב מתן עדיפות למשפחות עם ילדים על פני יחידים, שכן צרכיהם של הראשונים עולים על אלה של האחרונים. יתר על כן, הקריטריון חל באופן שווה על כל הפונים, ללא קשר ליכולתם להביא ילדים לעולם, ומטרתו לסייע לילדים עצמם. החרגת מצבו של העותר מקריטריון זה תביא לתוצאות חסרות אחריות על ילדים הזקוקים לדיור ציבורי. לבסוף, ציין בית המשפט כי מצבה הקשה של העותרת, הגם שהיא מוכרת, אינו מצדיק סטייה מהקריטריונים החוקיים שנקבעו להקצאת דיור ציבורי, במיוחד כאשר מצבם של רבים אחרים גרוע עוד יותר.