ע"א 311/59

תקציר

המקרה, Ver נגד יורם בן יוסף חייט נ' אליהו דדון; בן ציון זיסלר: מדינת ישראל; מפעל תחנות טרקטור בע"מ, ו-2 קמינים, סובב סביב תביעת נזיקין בעקבות אירוע במושב בעוטף עזה. שומר, אליהו דדון, שהתנדב לשמור על המושב, ירה ופצע את התובע, ור, שנהג בטרקטור בחזרה למושב לילה אחד. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם ניתן להטיל על המדינה אחריות למעשיו של דדון. פסק דינו של השופט כהן, שהוסכם גם על השופטים גויטיין ולנדוי, קבע כי מעשהו של דדון לא היה מעשה מלחמה, ולכן המדינה אחראית לרשלנותו. עוד קבע השופט כי לכל הצדדים הייתה מידה של רשלנות שתרמה לתאונה. בעוד שמנהל התחנה והתובע נמצאו מודעים באופן רשלני למצב הביטחוני, נמצא כי דדון הפר הוראות קבע. למדינה ולדדון הוטלה אחריות משותפת של 35%, ואילו לתובע הוטלה אחריות של 30% בגין רשלנותו התורמת. בנוסף, הורה השופט כי נזקי התובע יוונו בשיעור של 50% על פני ארבעים שנה, דבר שנחשב סביר בהתחשב בנסיבות. כמו כן נפסק למוסד לביטוח לאומי סכום כסף מהצדדים. בסך הכל, הערעורים והערעורים שכנגד התקבלו באופן חלקי, וכתוצאה מכך הסכום הכולל ששולם לתובע הוגדל ל -. 32,355 לירות, כולל ריבית. המדינה, דדון ובן-ציון זיסלר חויבו ביחד ולחוד בסכום זה. בתוך כך, מפעל תחנות טרקטור בע"מ חויב בסכום נמוך יותר, ואם החייבים אינם מסכימים על חלוקת החוב הפנימית, הם יכולים לערער לבית המשפט המחוזי. צו ההוצאות של הערכאה הנמוכה יותר אושר, וכל צד היה אחראי להוצאות הערעור שלו.