ע"א 3375/06

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 22.3.2011 דן השופט א' פוגלמן מבית המשפט העליון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. עניינה של חברה בע"מ (המערערת) העוסקת בפריטים צבאיים שנרכשו ממשרד הביטחון הישראלי, אשר חייבו היתרי יצוא הן מהמשרד והן מהרשויות האמריקאיות. המערער הואשם בעבר והורשע בהשתתפות בהסדר כובל ובייצוא פריטים צבאיים ללא היתרי היצוא מחדש הנדרשים מארה"ב, תוך מסירת מידע כוזב על היעד הסופי. כתוצאה מכך, ניתק משרד הביטחון את קשריו עם החברה, ועצר את יכולתה לשווק את הפריטים שנרכשו, מה שהוביל את המערערת להפעיל את סעיף 4 לחוזהם, המאפשר החזר כספי אם לא ניתנו היתרי יצוא. עם זאת, הערכאה הנמוכה יותר דחתה בקשה זו, ופירשה את הסעיף כך שיחול רק כאשר מניעת היצוא לא נבעה מאשמת הקונה עצמו. בית המשפט העליון אימץ פרשנות זו, והדגיש כי מטרת החוזה היא להגן על סוחרים מפני איסורים חיצוניים בלתי צפויים, ולא מפני עניינים הנובעים ממעשיהם הבלתי חוקיים או מחוסר תום לב. נקבע כי המערערת, בהפרת הסנקציות, שללה את יכולתה לתבוע החזר על פי החוזה, תוך הדגשה כי הבטחת עמידה בדרישות החוק והחוזיות כאחד היא באחריות הרוכש. ההחלטה דחתה גם את טענות המערערת בדבר מצג שווא בדבר נחיצותם של היתרי יצוא מחדש בעת המכירה. בית המשפט אישר כי משרד הביטחון פעל כראוי, והערעור נדחה, תוך פסיקת הוצאות למשרד.