ת"א 75974-07-19

תקציר

מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בבת ים בתיק שהגישו שני תובעים: פצועה ושירותי בריאות כללית, שביקשו שיפוי בגין הוצאותיה הרפואיות של האישה. הנתבעת היא עיריית רמת גן. התובעת, שהייתה אז בת 71, הלכה בשביל בתחומי העירייה כאשר מעדה על אבני ריצוף לא אחידות ונפלה תוך שהיא שברה את שתי פרקי ידיה. היא טענה כי מחדל העירייה לתחזק את השביל כראוי גרם לפציעתה ותבעה פיצויים. מנגד, העירייה הכחישה אחריות וטענה כי התאונה לא נגרמה באשמתה אלא נגרמה כתוצאה מהתנהגותה הפזיזה של התובעת לאחר שנתקלה ברוכב אופניים על השביל. השופטת פתחה את דבריה בדיון במסגרת הנורמטיבית למקרי רשלנות, וקבעה כי אכן קיימת חובת זהירות מצד העירייה כלפי תושבים ועוברי אורח המשתמשים בשביליה ובמדרכותיה. לאחר מכן פנתה השופטת לבחון את חומר הראיות ומצאה כי התובע הצליח להוכיח כי התאונה אירעה בשל סיכון צפוי ובלתי סביר שנשקף מהדרך הלא מתוחזקת, שגם העירייה הכירה בה ותיקנה מיד לאחר האירוע. עם זאת, השופט מצא את התובעת אשמה חלקית בתאונה, וייחסה לה 20% מהאשמה. באשר לנזקים, התייחסה השופטת להוצאותיה הרפואיות של התובעת, לכאב ולסבל, ולסיוע שנזקקה לו מאחרים לאחר התאונה. השופט פסק לה 5,000 שקל על הוצאות טיפול רפואי ונסיעות עודפות, ו-90 אלף שקל על כאב וסבל. לאחר הפחתת הפיצוי בשיעור של 20% בגין אשמתה החלקית של התובעת, הסכום הכולל שנפסק לה עמד על 124,000 ₪. השופט גם הורה לעירייה לשלם לשירותי בריאות כללית 37,297 שקל בתוספת ריבית עבור ההוצאות הרפואיות שנגרמו להם. העירייה חויבה לשלם לתובעים סכומים אלה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין; אחרת, היא תהיה אחראית להבדלי ריבית והצמדה. כמו כן פסק השופט לתובעים שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% בתוספת מע"מ.