ע"א 4446/06

תקציר

במקרה דנן קבע בית המשפט כי המשיב התרשל בכך שלא דאג לסביבת עבודה בטוחה, למרות היותו של המערער מתנדב. עיקרו של הדיון היה שאלת האשם התורם, שם מצא בית המשפט המחוזי תחילה פגם תורם כלשהו מצד המערער. עם זאת, הוחלט כי אין להטיל על המערער אחריות חלקית, שכן תפקידו מחייב למלא אחר ההוראות מבלי שניתנה לו הזדמנות להעריך סיכונים כראוי – ציפייה רלוונטית במיוחד נוכח ניסיונו המוגבל. בית הדין ציין כי המעסיק אחראי ליישום שיטות עבודה והנחיות בטוחות. למרות מודעותו של המערער לסיכון מעבודה בגובה, הוא לא יכול היה לצפות את הסכנה הספציפית של חור אור נסתר. בערעור נפסק למערער פיצוי בגין כאב, סבל והפסד השתכרות, ללא הפחתה בגין אשם תורם. סך הפיצויים נקבע על סך של 650,000 ₪, המביא בחשבון הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות וסיוע, תוך התחשבות נוספת בפוטנציאל הקידום ואתגרי התעסוקה של המערערת. ההחלטה כללה גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. מסקנתו של בית הדין שקלה בכבדות את מציאות העבודה ואת הציפיות מחובות הבטיחות המוטלות על המעסיק. כל הצדדים הסכימו עם פסק הדין.