ת"א 5756-12-19

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי בקשות לדחיית תביעה כנגד שני נתבעים, עו"ד עמית לדרמן (נתבע מס' 4) ועו"ד איתן ארז (נתבע מס' 2), אשר שימשו כמפרקים של שתי חברות המעורבות בפרויקט בנייה בו השקיעה התובעת. התובע מבקש להטיל על הנתבעים אחריות אישית לאובדן השקעתו. הנתבעים טוענים כי יש לדחות את התביעה משום שהתובע לא קיבל אישור מראש מבתי המשפט לחדלות פירעון לפתוח בהליך, כנדרש בחוק. עוד הם טוענים כי התביעה היא מעשה של בית המשפט, ויש לדחות אותה בעילה של הליכים תלויים ועומדים וחוסר תום לב. השופט מסכים עם טענתם העיקרית של הנתבעים, ומציין כי נושאי משרה משמשים כ"נושאי משרה בבית המשפט" ונדרשים לקבל אישור מבית המשפט הממנה בטרם תוגש נגדם תביעה אישית בקשר לעבודתם. השופט מדגיש את הצורך בזהירות בהתרת תביעות מסוג זה, כדי להימנע מהרתעת אנשים בעלי יכולת מלקחת על עצמם תפקידים אלה, וכדי להבטיח שנושאי משרה יוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש מתמיד מפני התדיינות משפטית. מאחר שהתובע לא פנה לבית המשפט לחדלות פירעון בבקשה לאישור פתיחת ההליך הנוכחי, פוסק השופט לטובת הנתבעים ודוחה את התביעה. עוד מציינת השופטת כי טענות התובע הן כלליות ומעורפלות, ולא ברור אם הנזקים הנטענים הם נזקים אישיים ישירים או תוצאה של פעולות החברות. יתר על כן, מהמסמכים שצורפו לתביעה עולה כי התקשרותה והשקעותיה של התובעת נעשו באמצעות חברות אחרות או צדדים שלישיים, דבר המצביע על היעדר קשר משפטי ישיר בין התובעת לנתבעים. השופט מגיע למסקנה כי דרך הפעולה הראויה היא שהתובע ימלא אחר דרישות החוק לצורך הגשת תביעה נגד הנתבעים, ואין בדחיית התביעה הנוכחית כדי להפריע לתובע לטעון את טענותיו בפורום המתאים. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעים בגין בקשה זו, בסך 40,000 ₪, בתוספת ריבית סטטוטורית.