ת"א 3042/03

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב סכסוך כספי בנוגע לארבעה שיקים בסך 45,396 ₪, שנמסרו למר קשקוש עטאללה לצורך הקמת לול. לאחר מכן הועברו השיקים לתובע, אשר תבע את הנתבעת, בדרישה לקבל את מלוא הסכום הנקוב בהם. עם זאת, הנתבע טען כי השיקים אינם סחירים ואינם ניתנים להעברה, וטען כי התובע, כצד רחוק, נעדר זכות תביעה. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם שיקים אלה, אשר השמיטו את ההוראה הסטנדרטית "יש לשלם ל" ובמקום זאת נשאו את הכיתוב "שלם ל", היו סחירים וניתנים להעברה. השופט פסק לטובת הנתבע, והגיע למסקנה כי היעדר המילה "נפרע" מצביע על כוונה להגביל את הסחירות של השיקים. קביעה זו התבססה על תקדימים משפטיים קודמים ועל נסיבות המקרה. יצוין, כי התייעצותה של התובעת עם מנהל בנק בנוגע לסחירות השיקים טרם הפקדתם תמכה אף היא בטענה כי השיקים אינם סחירים באופן חופשי. משכך, דחתה השופטת את התביעה נגד הנתבעת, בנימוק כי התובעת, גם אם נחשבה למחזיקה בבוא העת, לא עמדה בנטל ההוכחה בדבר עיתוי העברת השיק ביחס למחדל התמורה. בנוסף, הודגש בפסק הדין כי השיקים התקבלו עם פגמים לכאורה, המונעים מהתובע להיחשב כמחזיק בתום לב, ובכך יכול היה הנתבע להקים הגנות תקפות. השופטת גם בחרה שלא להוציא צווי הוצאות נוספים, מתוך הכרה בכנות המחלוקת. פסק דין מקיף זה, שניתן ביום 15.10.2007, הסדיר למעשה את הסכסוך בין התובע לנתבע.