סע"ש 70221-03-19

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותה של תניית אי תחרות בהסכם עבודה. בית הדין מגיע למסקנה כי הסעיף אינו תקף משום שהוא מגביל את חופש העיסוק של העובד מבלי לספק פיצוי הולם בגין הגבלה זו. המקרה עוסק במעסיק תובע ובעובד נתבע שהועסק בתפקיד ניהולי בכיר. העובדת התפטרה ועברה לעבוד בחברה מתחרה, הראל, חודשיים לאחר שעזבה את עבודתה של התובעת, בניגוד לסעיף אי התחרות. התובעת ביקשה לקבל בחזרה את הבונוסים שקיבל העובד במסגרת הסכם משנת 2015, אך בית הדין מצא כי העובד לא קיבל תמורה מיוחדת בגין סעיף אי התחרות וכי התובע לא הוכיח כל אינטרס לגיטימי שנפגע ממעברו של העובד להראל. כמו כן, בית הדין מצא כי העובד פעל בתום לב ולא הפר את חובת האמון והנאמנות שלו כלפי התובעת. תפקידו של העובד בהראל היה שונה דיו מתפקידו בחברה של התובעת, ולתובע היה זמן להיערך לעזיבתו. בנוסף, התובעת לא הוכיחה כי העובד השתמש בסודות מסחריים כלשהם או גרם נזק כלשהו. בסיכומו של דבר, בית הדין דחה הן את תביעת התובע והן את תביעתו שכנגד של העובד, ואף אחד מהצדדים לא חויב בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של הצד השני.