ת"א 36380-02-19

תקציר

התובעת, שהייתה בתהליך גירושין עם הנתבע השלישי, תבעה לבטל חוזה למכירת הדירה שבבעלותה עמו. הדירה נמכרה לנתבעים הראשון והשני. התובעת טענה כי יש לבטל את החוזה בשל כפייה, עושק ומצג שווא של הנתבעת השלישית והטעיית הרוכשים. השופטת פירטה בהרחבה את מצוקתה של התובעת ואת היחסים המתוחים עם הנתבע השלישי שהובילו לגירושין ולמכירת הדירה. עם זאת, השופט מצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח אף אחת מטענותיה. תנאי החוזה נמצאו סטנדרטיים וסבירים, ועוגמת נפשה של התובעת, על אף היותה ממשית, לא פגעה בשיקול דעתה. לא נמצא כי הנתבעים ניצלו את מצבו של התובע או הפעילו כפייה או הטעיה. זאת ועוד, התנהלותה של התובעת לאחר חתימת החוזה, כגון קבלת תשלומים ופינוי הדירה, העידה על הסכמתה. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה והורתה לתובעת לקיים את תנאי הסכם המכר. כמו כן חויב התובע בכיסוי הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין.