עב"ל 18992-01-19

תקציר

עניינו של הערעור במקרה בו ביקשה המערערת הכרה בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה, אשר נדחתה תחילה על ידי בית הדין האזורי בתל אביב. המערער עבד כמחסנאי במשך 17 שנים וטען כי תפקידיו, לרבות טיפול במשאות כבדים, תרמו לפציעתו. מומחה רפואי, ד"ר אנג'ל, הגיע למסקנה ראשונית כי גורמים הקשורים לעבודה תרמו פחות מ-20% למצב הגב של המערער, תוך ציון מצבים קיימים כמו השמנת יתר וסוכרת, והעובדה שרוב העומסים שקלו פחות מ-10 ק"ג. עם זאת, על תשתית עובדתית זו ערערה המערערת, מה שהביא להסכמה בין הצדדים לבקש הבהרות מד"ר אנג'ל בדבר אי דיוקים בתיאור תנאי העבודה של המערערת. ד"ר אנג'ל דרש מידע מפורט על עומסים כבדים ספציפיים ותדירותם, שלא נמסר במקור. משכך, מצא בית המשפט כי התשתית העובדתית הראשונית שנמסרה למומחה הרפואי אינה מדויקת, ולכן החליט להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי. הדבר מאפשר למערערת להגיש תצהירים נוספים לביסוס תשתית עובדתית מדויקת בדבר משקלם של מטענים בודדים וטיפולם במהלך יום עבודה ממוצע. פסק הדין הכיר בכך שהפרטים העובדתיים החיוניים לחוות דעתו של המומחה הושמטו והתיר למערערת להביא ראיות נוספות לביסוס טוב יותר של טענת המיקרוטראומה. משכך, נעתר בית המשפט לערעור, והתיר עדויות משלימות לתמיכה בטענות המערער, תוך הדגשת חשיבותן של ראיות עובדתיות מדויקות ומלאות להערכות אלה. המקרה מדגיש את הצורך בראיות מקיפות כדי לבסס במדויק את הקשר בין תנאי העבודה לבין הפגיעה הרפואית.