ס"ק 14393-04-20

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך קיבוצי בין ארגון סגל, המבקש, לבין מכללה, המשיבה, בנוגע להפחתת שכר הסגל האקדמי במכללה עקב משבר הקורונה. בתחילה ניסה המשיב להפחית באופן חד צדדי את שכרם ב-15% או להוציא עובדים לחל"ת, מה שהוביל את המבקש לבקש את הסכמת חברי הסגל ולפנות לבית המשפט לקבלת סעד. בית הדין קבע כי למשיבה אין זכות להפחית שכר באופן חד צדדי ללא הסכמת ארגון העובדים או הסכם קיבוצי. עם זאת, במהלך הדיונים שהתקיימו ביום 19.4.2020 וביום 12.5.2020 הגיעו הצדדים להסכמה על הפחתה זמנית של המשכורות בחודשים אפריל-דצמבר 2020, כאשר המשיב התחייב שלא לנקוט בפעולות חד צדדיות נוספות. הסכם זה לא הותנה בשום נסיבות וקיבל תוקף של פסק דין. בהמשך לכך, מסר המשיב למבקש נתונים רלוונטיים וניהל משא ומתן כמוסכם. בכך מולאו דרישותיו הראשוניות של המבקש, תוך מיצוי הטענות בבקשתו. עם זאת, בסיכומיהם ביקש המבקש הקלות נוספות, לרבות החזרה רטרואקטיבית של השכר המופחת. בית המשפט דחה בקשות נוספות אלה, וציין כי הסכמות הצדדים מיצו את ההליך וכי הבקשה לתשלום רטרואקטיבי חותרת תחת הסכמים אלה. בנוסף, טענת המבקש כי המשיב פעל שלא כדין בכך שעקף אותם התיישרה אף היא בהסכמות שהושגו. בית המשפט הדגיש כי פסק הדין המוסכם הוא הסכם מחייב, וביטולו יחייב הליך נפרד בשל אופיו החוזי. יתר על כן, בית הדין מצא כי הפחתת השכר אינה מותנית בהשבה בדיעבד. תוכן סיכומי המבקש לא עלה בקנה אחד עם הסכמות הצדדים ועלה כדי ניסיון לפתוח מחדש הסכמים אלה. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי ההליך מוצה, והבקשה לסעד בדבר תשלום רטרואקטיבי נדחתה. מאחר שמדובר בסכסוך קיבוצי, לא היה צו להוצאות, ופסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים.