תלה"מ 30865-05-22

תקציר

טענותיו המקדמיות של האב נדחות, בטענה כי יש לוותר על חובתו בתשלום מזונות מאחר שנמנעו ביקורים עם ילדיו. הראיות מראות אחרת: המניעה נבעה מהליך חקירה מטעמי בטיחות הקטינים, והאב לא ניסה להפוך החלטה זו. עוד הוא טוען כי פסק דין קודם בעניין הסדרי ראייה והיעדר מזונות מהווה הסכם משמורת משותפת ללא תשלום מזונות, דבר שגוי. השופט ממשיך וקובע את סכום המזונות הראוי מבלי להביא את כל הראיות מהאם המצביעות על צרכי הילדים, תוך הפעלת שיקול דעתם. מצבו הכלכלי של האב מוערך בהיעדר מסמכים שהוגשו, ומעמיד את שכרו על 10,000 ש"ח. שכרה של האם נקבע על 6,300 שקל, כלומר חלקו היחסי של האב הוא 61%. המזונות החודשיים של הבת והבן נקבעים על 1,054 ש"ח ו-1,013 ש"ח, בהתאמה. האב ישתתף גם בתשלום המדור, הוצאות רפואיות חריגות, הוצאות חינוך, הוצאות צהרון ושיעורים פרטיים לילדים. דמי המזונות ישולמו ישירות לאם עד ה-5 בכל חודש ויהיו צמודים למדד המחירים לצרכן. החלטה זו תקפה מיום הגשת התביעה, 15.5.2022, ועד הגיעו של כל ילד לגיל 18, עם תשלומים מופחתים עד תום שירות החובה הצבאי שלו. בקשת האם לשכר טרחת עורך דין נדחית מאחר והיא מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.