ע"א 1198/09

תקציר

פסק הדין עוסק במערכת עסקית מורכבת בה מעורבים שני בנקים ועורך דין. בעל חברה שעסקה בפיתוח פרויקט נדל"ן הצליח לבצע מכירה כפולה של יחידות דיור. בשתי העסקאות קיבל כספי הלוואות, שהועברו לחשבון החברה באחד הבנקים. הבנק, ששיעבד את כל הזכויות של החברה המתפתחת והנפיק ערבויות, היה מודע או היה צריך להיות מודע למכירה הכפולה אך התעלם מכל "הדגלים האדומים". הבנק השני הלווה כספים לרוכש אחת היחידות, שהועברו לחשבון החברה המתפתחת בבנק השני. הרוכש ביקש לרשום הערת אזהרה אך הסתמך על עורך הדין של החברה המתפתחת, שלא נקט בצעדים הדרושים כדי למנוע את המכירה הכפולה. הערעור העיקרי, שביקש להפוך את פסק דינו של בית משפט קמא, נדחה. בית המשפט קיבל את ההתנגדויות לגובה החיוב והפחית אותו מ-853,566 שקל ל-682,852 שקל, שישולמו על ידי שני הבנקים ביחד ולחוד. ביחסים הפנימיים בין הבנקים, כל בנק יישא במחצית מהאחריות. יתר רכיבי פסק דינו של בית משפט קמא נותרו בעינם. שני הבנקים ועורך הדין חויבו לשלם לרוכש שכר טרחת עורך דין, כל אחד בסך 30 אלף שקל. אם הרוכש קיבל תשלומי יתר, הוא יחזיר את הסכום העודף למשלמים, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום היתר. בחוות דעתו של השופט שנלר הודגש כי על כל המעורבים בעסקאות מסוג זה לנהוג בזהירות ולמלא את חובותיהם.