ע"ש 444/07

תקציר

פסק הדין בערעור נדחה. המערער טען כי ההחלטה נעדרה דיון לגופן של השאלות המהותיות הנוגעות לעובדות התלונה ולעונש ההולם, בין היתר בשל היעדר מסמכי בית משפט. עם זאת, נמצא כי דו"ח הוועדה כלל פירוט מספיק כדי שההחלטה תיחשב כתקפה. בית המשפט גם לא מצא עילה להתערב בקביעותיה העובדתיות של הוועדה, כגון הטענה כי המערערת הוציאה תרופה ללא מרשם, שכן ממצאים אלה התבססו על ראיות. באשר לטענת המערער כי סעיף 47ב(ד) לפקודת הרוקחים אינו חוקתי, קבע בית המשפט כי אין זה מסמכותם של ועדת המשמעת, השר ובית הדין לעררים לדון בכך. עוד טען המערער כי נפלה טעות סופר בפקודה, אך בית המשפט מצא כי הטעות לא פגעה בתוקפו של החוק ולא סיפקה הגנה למערער. כמו כן, בית המשפט אישר את פרשנות הוועדה למונח "סיטונאי" כמבוסס על זהות הצדדים בעסקה, ולא על הכמות הנמכרת. טענות המערער בדבר אכיפה בררנית ורדיפה מצד רשויות המס לא נתמכו בראיות. לבסוף, שקל בית המשפט את העונש שהוטל על המערער, וקיבל את טענת המשיב כי הוא מידתי ביחס לחומרת העבירות, ובהן סיכון בריאות הציבור. פסק הדין שב והדגיש את חשיבות אמון הציבור באנשי מקצוע בתחום הבריאות ואת הצורך בענישה חמורה על הפרות כדי להגן על הציבור.