ע"א 8710/17

תקציר

הערעור נסוב סביב השאלה האם על רופאים מוטלת החובה לחשוף מידע דתי או להתאים מידע רפואי כך שיתאים לאמונותיו הדתיות של המטופל. בית המשפט הדגיש כי חובת הגילוי של רופא מתמקדת במידע רפואי הדרוש להסכמה מדעת, הממוסגר במידה רבה על ידי אמות מידה אובייקטיביות של סבירות ולא על ידי שיקולים דתיים סובייקטיביים. השופט וילנר ציין כי חובת הגילוי נועדה לגשר על פער המידע בין רופא למטופל בעניינים רפואיים, מבלי לחול על מידע דתי. אין חובה חוקית על רופאים להתאים את הייעוץ הרפואי לאמונות דתיות, אלא אם כן המטופל ביקש זאת במפורש. בית המשפט דן בהבחנה בין מסירת מידע רפואי לעומת מידע דתי, וקבע כי רופאים, כאנשי מקצוע רפואיים, חסרים מומחיות בענייני דת ואינם צריכים להניח או לשאול על אמונותיו הדתיות של מטופל אלא אם כן המטופל יוזם דיון כזה. התאמת חובת הגילוי כך שתתאים לאמונות דתיות אינדיבידואליות עלולה לסבך את הפרקטיקה הרפואית וליצור נטל מופרז על הרופאים, מה שעלול להוביל לבעיות כגון "רפואה מתגוננת", שבה רופאים חושפים מידע באופן מוגזם מחשש לחבות. בית המשפט דחה את טענות המערערים, וקבע כי אין לכלול מידע דתי או מידע רפואי המותאם למאפיינים דתיים תחת חובת הגילוי הרגילה ללא בקשת המטופל. ההחלטה מתיישבת עם פסיקות קודמות, הקובעות כי חובת הגילוי מתמקדת במתן אפשרות למטופלים לקבל החלטות רפואיות מושכלות ולא בהתייחסות לכל חשש או הנחה דתית פוטנציאלית.