עת"מ 55892-10-21

תקציר

העותר, דוקטורנט החוקר טרור "זאבים בודדים", ביקש מצה"ל נתונים על כתבי אישום בגין עבירות ביטחוניות בגדה המערבית במשך שנתיים. בבקשה פורטו מילות מפתח הנוגעות לפלטפורמות מדיה חברתית שהעותר ביקש להופיע בעובדות כתבי האישום. בעוד שצה"ל סיפק נתונים ומסמכים מסוימים, הם סירבו לבקשת החיפוש של מילות המפתח, בנימוק של חריג בחוק חופש המידע הישראלי המאפשר לרשויות לדחות בקשה המחייבת הקצאה בלתי סבירה של משאבים. בעתירה נטען כי נטל ההוכחה מוטל על צה"ל, והערכותיהם לגבי המשאבים הנדרשים היו מוגזמות ולא עקביות. בית המשפט קבע כי עמדת צה"ל השתנתה לאורך כל התהליך וכי הערכותיהם אינן מבוססות דיין. היא קבעה כי העניין הציבורי במחקר אקדמי ומספרם המועט של המסמכים הכרוכים בכך מחייבים את צה"ל לספק את המידע המבוקש, גם אם הדבר דורש עבודה חריגה. בית המשפט הורה לצה"ל להעביר לעותר העתקי כתבי אישום מבית משפט אחד, למשך כל התקופה המבוקשת, כאשר העובדות כללו את המילה "פייסבוק". כן חויב צה"ל לשלם לעותר את שכר טרחת עורך דינו ואת הוצאות העתירה. פסק הדין הדגיש את זכות הציבור למידע, את חשיבות המחקר האקדמי ואת הצורך של הרשויות להצדיק סירוב מבוסס משאבים.