בש"פ 980/12
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את ערעורו של המערער, שהפר באופן שיטתי את תנאי שחרורו בערבות. המערער טען, כי שגה בית המשפט המחוזי כשהורה על חילוט סכום הערבות, שנקבע על 16,000 ₪, ודרש פיקדון מוגדל לשחרורו עד למשפטו. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערער זלזל באופן עקבי בתנאי שחרורו, והוכיח כי אינו ראוי עוד לאמון בית המשפט. משכך, החלטת בית המשפט המחוזי להחלט את סכום הערבות הייתה מוצדקת שכן היא שירתה את תכלית ההרתעה ושלחה מסר ברור כי יש השלכות להפרת תנאי השחרור. בית המשפט דחה גם את טענת המערער בדבר חילוט מותנה של סכום הערבות, וקבע כי הדבר יפגע ביכולתו של בית המשפט לאכוף את תנאי השחרור ביעילות. באשר לטענתו השנייה של המערער, מצא בית המשפט כי החלטת בית המשפט המחוזי לדרוש סכום ערבות גבוה יותר לשחרורו מחדש הייתה סבירה ושקולה בהתחשב בהפרותיו החוזרות ונשנות. סכום הערבות הגבוה יותר נועד להרתיע את המערער מהפרה נוספת של תנאי שחרורו. בית המשפט הדגיש כי מוסד השחרור בערבות הוא חלופה חיונית למעצר ויש לקיימו, ולכן חובה לקיים את התוצאות של הפרת תנאי השחרור. לפיכך, הערעור נדחה במלואו.
חקיקה מקושרת
בש"פ 980/12 ד’ ז’ נ' מדינת ישראל, עליון (8.2.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.