דב"ע נה/234 - 0

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת בין מערער עצמאי לבין המוסד לביטוח לאומי (המכון) באשר לאופן קביעת גובה דמי הביטוח הלאומי שעל עובד עצמאי לשלם. המערערת טענה כי המכון עשה שימוש פסול בנתונים המספריים שמסר פקיד השומה, וכי באחריות המכון לפרק את הנתון ברוטו למרכיביו, על מנת שהמערערת תוכל לוודא אם התרומות חושבו נכונה על בסיס מקורות ההכנסה הרלוונטיים כהגדרתם בחוק. המכון טען כי אין זה ריאלי ומיותר מבחינה מעשית להטיל עליהם נטל כזה. בית הדין האזורי פסק לטובת המכון, אך בית הדין הארצי לעבודה ביטל את הפסיקה הקודמת. נקבע כי מאחר שדמי ביטוח לאומי הם תשלומי חובה, על המוסד לספק לעצמאים פירוט של המרכיבים המהווים בסיס לחישוב הפרשות אלה. פסק דין זה קיבל תוקף פרוספקטיבי מיום 1.1.1997, בהנחה שהמכון, כגוף מינהלי, יכין את המשאבים המתאימים לכך. אחד השופטים התנגד, וטען כי יש להמשיך בשיטה הקיימת כפי שלא היו קשיים מעשיים עד כה, והטלת נטל כזה על המכון עלולה להיות מכבידה.