פש"ר 39134-02-13

תקציר

בפסק דין זה פוסק בית המשפט בטענתו של עו"ד אבי אורנים לחיסיון עו"ד-לקוח בכל הנוגע לזהות לקוחו/ים ומידע תאגידי הקשור אליו. הטענה עלתה במהלך דיון בעניינם של נכסי המנוח נעים כליף גולן, בו סירב עו"ד אורנים לחשוף את זהותם של בעלי החזקות הוריזונט ואליבן בנייה, בנימוק של חיסיון לקוחות. בית המשפט בוחן את תחולתה של חיסיון עו"ד-לקוח, בפרט בכל הנוגע לחשיפת שמו של הלקוח ופרטים הנוגעים לשירותים משפטיים. הוא מפנה למספר פסקי דין קודמים, בהם בג"ץ 3809/08 ואברג'יל, הקובעים כי פרטים הנוגעים לשירותים משפטיים, כגון זהות הלקוח, אינם מוגנים בדרך כלל בחיסיון. בית המשפט אינו מוצא סיבה להבחין בהקשר זה בין הליך פלילי להליך אזרחי. כמו כן, היא מדגישה כי תכליתו של חיסיון עו"ד-לקוח היא לאפשר תקשורת חופשית בין הלקוח לעורך הדין, ואינה משתרעת על הגנה על פרטיות הלקוח כשלעצמה. משכך, דוחה בית המשפט את טענתו של עו"ד אורנים וקובע כי זהות לקוחותיו אינה מוגנת בסודיות. היא מורה לעו"ד אורנים לחשוף את שמות הלקוחות אותם הוא מייצג בעניינים הקשורים להוריזוז, אליבן ואמות, וכן את מסמכי ייפוי הכוח בתוך שבעה ימים. עוד נקבע בפסק הדין כי עו"ד אורנים יבהיר האם התייעץ עם ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים וניתנת ביום 07.06.2016.