ת"א 1026/05

תקציר

רכבו של התובע ניזוק מרשלנות הנתבעת בעת נהיגה, והתובע תובע את חברת הביטוח של הנתבעת בגין נזקים. עם זאת, ביום האירוע לא היה לרכבו של התובע רישיון בתוקף משום שלא עבר את הבדיקה השנתית. חברת הביטוח סירבה לפצות את התובע בטענה כי היעדר רישיון מרמז על כך שהרכב אינו ראוי לנסיעה, ולכן תוצאות התאונה נבעו מכך שרכבו של התובע אינו כשיר לכביש. עוד טענה חברת הביטוח כי שיקולי צדק מכתיבים כי אין לתגמל עוולה וכי אשמתה התורמת של התובעת פוטרת אותה מכל חובת תשלום. התובע טען כי אין חזקה משפטית כי רכב ללא רישיון אינו כשיר לנהיגה, וחברת הביטוח לא הציגה כל תנאי חוזי שהופר על ידי התובע אשר יפטור אותם מאחריות. השופט הסכים עם טענות התובע. הם הדגישו כי הודאתו של הנאשם באחריות שוללת כל חזקה, ותכליתה של פקודת התעבורה היא להגדיר את מערכת היחסים בין המדינה לפרטים, כאשר העבירות הקבועות בה. כמו כן, חוק חוזה הביטוח מגן על הצרכנים והמבוטחים, ובמקרה זה עוולת התובע אינה קשורה לנזק שנגרם. השופט הגיע למסקנה כי חברת הביטוח לא ביססה כל בסיס חוזי או משפטי לשלילת פיצוי והורה לנתבעת לשלם את הוצאות התובע, תוך קביעת הסכום על 3,000 ₪ בתוספת מע"מ.