תפ"ח 1030/05

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשני כתבי אישום נגד הנאשם בגין עבירות שונות הקשורות לסחר באדם לצורך עיסוק בזנות, סרסרות ושימוש במסמכים מזויפים. העבירות התפרשו על פני מספר שנים, במהלכן ניצל הנאשם את המתלוננת ואילץ אותה לעבוד בזנות בתנאים קשים. הנאשם ובת זוגו קנו את המתלוננת תמורת 3000 דולר והעבירו אותה בין דירות שונות ומכוני ליווי בתל אביב, כשהם מחזיקים בדרכונה ומאלצים אותה לספק ללקוחות רבים מדי יום. כתב האישום מייחס לנאשם גם החזקת מקום זנות וקבלת כספים מפעילות הזנות של המתלוננת. במסגרת הסדר טיעון בוטלו חלק מהאישומים המקוריים, בהם כליאת שווא וזיוף. הנאשם חלק על העובדות שהוצגו בכתב האישום וטען כי עבד רק כפקיד במכון והכיר את המתלונן כלקוח. בסופו של דבר, הודה הנאשם לאחר שמיעת הראיות שהוצגו בבית המשפט. בית המשפט שקל את האינטרסים האישיים והציבוריים, את נסיבות המקרה ואת מצבו האישי של הנאשם, לרבות מצבו הבריאותי. היא גם לקחה בחשבון את חומרת העבירות, שבתי המשפט התגייסו להילחם בהן. השופט ציין את אופיו החריג של תיק זה, שכן המתלוננת והנאשם ניהלו מערכת יחסים ואף תכננו להינשא. גזר הדין כלל עונש של ארבע שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי ושנת מאסר על תנאי, וכן תשלום פיצויים למתלונן. השופט החליט לסטות מהעונש המוצע בהסדר הטיעון בשל הנסיבות החריגות של המקרה, ובסופו של דבר הטיל עונש מופחת מהמקסימום בהסכם. השופט סיים את דבריו בכך שהודיע לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.