ת"פ 1018/04

תקציר

הכרעת הדין מזכה את כל הנאשמים מכל האישומים הנוגעים לשישה מהעובדים המנויים בכתב האישום, סעיפים 5(ג) עד 5(ח). סעיפי האישום מתייחסים לעבירות על חוק עובדים זרים וחוק שכר מינימום. הנאשמים זוכו מהאישומים האחרונים לגבי שני העובדים הנותרים, המפורטים בסעיפים 5(א) ו-5(ב) לכתב האישום. באשר לעובדים המוזכרים בסעיפים 5(א) ו-5(ב), בית המשפט מוצא את הנתבעים אשמים בהפרת חוק עובדים זרים בכך שהעסקתם ללא היתר, ללא חוזה, ללא ביטוח וללא פירוט שכר, כפי שנטען. עם זאת, בית הדין אינו מוצא ראיות מספיקות כדי להרשיע את הנאשמים בתשלום לעובדים אלה מתחת לשכר המינימום. הנאשמים אשמים גם בכך שלא סיפקו לשני העובדים מגורים הולמים, למרות שהדבר תואר בכתב האישום, שכן תנאי המחיה לא היו ראויים למגורי אדם. ממצאים אלה מבוססים על עדויות העובדים, השוטרים וראיות נוספות, למרות ניסיונותיהם של הנאשמים להכפיש את זהות העובדים ואת מיקום החווה. לגבי ששת העובדים הנותרים, בית הדין אינו יכול לבסס יחסי עובד-מעביד ברורים עם הנתבעים בשל היעדר עדויות של עובדים אלה. חזקה על הנאשמים, שבחרו שלא להעיד או להציג ראיות כלשהן, כי הפרו את חובות הפיקוח שלהם ביחס לעבירות אלה, אך אין די בחזקה כדי להרשיע אותם במקרה זה. ככלל, פסק הדין מזכה את הנאשמים מחלק מהאישומים, אך מרשיע אותם באחרים בנוגע להעסקת עובדים זרים בתנאים בלתי אנושיים. השופט היושב בדין מוסר את פסק הדין בנוכחות הצדדים, ובכך מביא את התיק לסיומו.