ב"ל 50324-06-19

תקציר

התובעת, ירדן גורמן, תבעה את המוסד לביטוח לאומי כדי לערער על החלטתם לסווג אותה כעובדת עצמאית ולא כשכירה רגילה בעסק של בעלה, דבר שהשפיע על גובה דמי הלידה שלה. בית הדין, לאחר שבחן את הראיות והעדויות, מצא כי גורמן לא הצליחה להוכיח כי היא עובדת מן המניין. הגדרת עובד לפי חוק הביטוח הלאומי אינה כוללת בן זוג, ולכן יש להתחשב בנסיבות ובפסיקה לגבי עסקים משפחתיים. בית הדין מצא כי עבודתה של גורמן בעסק לא הייתה מפוקחת בניגוד לעובדים אחרים, ושכר שכרה לא היה פרופורציונלי לעבודה שלטענתה ביצעה. בנוסף, שמה הופיע על שלט המשרד, מה שמעיד על רמה מסוימת של שותפות. העובדה שהיא לא נרשמה באופן רשמי כשותפה או כעובדת עצמאית לא גברה על שאר האינדיקציות המצביעות על היותה עצמאית. ככלל, הגיע בית הדין למסקנה כי החלטת הנתבעת לסווג את גורמן כעובדת עצמאית הייתה סבירה וחוקית, ועל כן נדחתה תביעתה. גורמן, הזכאית לדמי לידה, ביקשה לחשב אותם על בסיס שכרה הנטען כעובדת מן המניין, אך בית הדין אישר את שיטת החישוב של הנתבעת. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.