ת"א 2184-08-07

תקציר

בית המשפט מצא כי משכנתא שנרשמה על נכס על ידי אגודת חסידי ביאלה לטובת בנק ירושלים אינה חוקית, ולכן קיבל את טענת האגודה לביטולה. ההחלטה התבססה על כך שהרישום נעשה על סמך פרוטוקול מזויף, ולא הייתה כל הוכחה לכך שהעמותה הייתה מודעת לכך. יתר על כן, הגופים המוסמכים של האגודה לא היו מעורבים בתהליך שעבוד הנכס. לפיכך, התביעה העיקרית התקבלה והשעבוד על הנכס בוטל. הבנק טען כי מספר צדדים שלישיים אחראים לנזקים שנגרמו לבנק כתוצאה מביטול השעבוד. בית המשפט בחן טענות אלה ומצא כי משה לבקוביץ', שקיבל הלוואה מהבנק כנגד משכון הנכס, היה שותף למצגי שווא בפני הבנק. הוא ידע כי הליך ההלוואה לא בוצע באישור העמותה, אך המשיך בכך בכל זאת ואף הורה על העברת כספי ההלוואה לצד שלישי, עו"ד הלד. לפיכך נמצא כי לבקוביץ' חייב בתשלום לבנק 3,118,340 שקל בתוספת ריבית. אשתו, הגב' לבקוביץ', לא נמצאה אחראית לנזק שנגרם לבנק. עוד קבע בית המשפט כי האדמו"ר מחסידות ביאלה, הרב יעקב רבינוביץ', היה שותף להונאה. מהראיות עולה כי הוא היה מעורב בתהליך שעבוד הנכס לבנק, ופגישה בינו לבין עו"ד הלד, שהתקיימה לאחר שהבנק החל בתהליך מימוש השעבוד, הצביעה על מעורבותו בתרמית נגד הבנק. בית המשפט בחן את טענות הבנק נגד שלושה נתבעים נוספים: עו"ד הופרט, שחתימתו הופיעה לכאורה על הפרוטוקול המזויף; עו"ד שפירא, שאימת את החתימה על שטר המשכנתא; ועו"ד הלד, שלכאורה קיבל את כספי ההלוואה. בית המשפט דחה את הטענות נגד עו"ד הופרט ועו"ד שפירא, וקבע כי לא פעלו ברשלנות בנסיבות העניין. הודעת הצד השלישי נגד עו"ד הופרט נדחתה אפוא, והבנק חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות. באשר לעו"ד הלד, בית המשפט לא קיבל את טענת הבנק כי יש להטיל עליו אחריות לנזק, וגם הודעת הצד השלישי נגדו נדחתה. לבסוף, בית המשפט מצא כי הבנק פעל גם ברשלנות ובניגוד ברור לנהלים הקיימים, בכך שאישר את ההלוואה והעביר את כספי ההלוואה מבלי לבצע את הבדיקות הנדרשות. עם זאת, מאחר שנמצא כי לבקוביץ' והרבי פעלו במרמה, שאלת הרשלנות התורמת של הבנק לא הייתה רלוונטית במקרה זה. הבנק חויב לשאת בהוצאות האגודה ולשלם סך של 60,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.