ע"א 2813/06

תקציר

במקרה מורכב זה, קיבל בית המשפט לערעורים באופן חלקי את ערעורה של קופת חולים לאומית, וקבע כי יש לתקן את אחריותה לנזקי המשיב בשל רשלנות תורמת. בית המשפט קבע כי על המשיבה לשאת ב-50% אחריות לפגיעותיה, ולא ב-30%, בנימוק שלא עברה בדיקות רפואיות מומלצות שהיו יכולות לצמצם את הנזק לכליותיה. בית המשפט אישר את רשלנותה של ד"ר מה-נעים בכך שלא שלחה את המשיבה לבדיקת שתן עוקבת והתעלם מתלונותיה על כאבים, והגיע למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין כשלים אלה לבין הנזק שנגרם לה. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענות נגד ד"ר וינר, ולא מצא כל רשלנות בכך שלא דאג לבדיקות המשך, וציין כי ניתן הסבר מניח את הדעת לגבי בדיקת ההפריה החוץ גופית ולא קיימת חובה חוקית למעקב מתמיד בהקשר זה. בית המשפט אישר גם ממצאים בדבר איחור בביצוע בדיקת CT חיונית, תוך ייחוס למערער פגם, אשר תרם לנזק שנגרם. בית המשפט דחה את הטענות על כשל מערכתי בזרימת המידע, בנימוק של חוסר ראיות. בסופו של דבר, תוך אישור סכום הנזק הכולל כסביר, הפחיתה האשמה החדשה שנקבעה צמצמה את אחריותה הכלכלית של המערערת ל-50% מהפיצויים שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי.