רע"פ 5356/20

תקציר

במקרה זה, ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שאישר החלטה של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים. המבקש, שהורשע בעבר בנהיגה פרועה, לא התייצב בבית המשפט ולכן נשפט ונגזר דינו שלא בפניו. הוא הואשם בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, אי שמירת מרחק וגרימת נזק עקב תאונה שבה נפצעו חמישה נוסעים ונגרם נזק לכלי רכב. למרות היעדרותו, בית המשפט קבע כי נמסר לו כדין על הדיון, שכן אישור המסירה הצביע על כך שהוא סירב לזימון. המבקש ערער על כך וטען כי בזימון חסרים פרטים מהותיים כגון שעת המסירה המדויקת ומספר הדירה, אך בית המשפט מצא מחדלים אלה לא רלוונטיים, מה גם שהראיות הצביעו על כך שהוא סירב לקבל את הזימון. הוא גם לא סיפק הגנה משכנעת או ראיות שיתמכו בטענותיו, מה שהוביל לקביעה כי לא נגרם עיוות דין. משכך, נדחתה בקשתו למתן רשות ערעור, שכן היא לא עמדה בקריטריונים של מקרים חריגים המצדיקים ערעור בערכאה שלישית. הדחייה התבססה על חוסר יכולתו לפרט כיצד הליקויים לכאורה באישור המסירה הקשו על עניינו ועל היעדר סיבה מהותית שיכולה הייתה לשנות את הכרעת הדין או גזר הדין. לפיכך, בקשתו, לרבות עיכוב פסילת רישיון הנהיגה, נדחתה, ואישרה מחדש את העונשים המקוריים של קנס ופסילת רישיון.