ת"א 5868-12-13

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על 30 עגלים, שלטענת התובע הייב ריאד נגנבו ממנו. הייב טוען כי לא קיבל את מלוא התשלום עבור העגלים מאדם שהציג את עצמו בשם יוסף אבו סביט. התברר כי הרוכש הוא למעשה פאדי אבו סביט, שיצר קשר עם הייב בשמו של עומר ריאטי. ריאטי טוען כי העגלים הם רכושו, וטוען כי רכש אותם מיוסף אבו סבית בתנאי תקנת השוק, ולכן הבעלות עוברת אליו למרות שהמוכר לא היה הבעלים בפועל. השופט קבע כי ריאטי לא הביא ראיות מספיקות לכך ששילם את מלוא התמורה עבור העגלים בתום לב, שהיא דרישה לתקנת השוק. יתר על כן, השופט לא מצא את עדותו של ריאטי על התשלום אמינה. לפיכך, השופט הגיע למסקנה כי הייב נותר הבעלים של העגלים. השופט דחה גם את תביעתו הנגדית של ריאטי נגד הייב בגין רשלנות ועוגמת נפש, שכן ריאטי לא הצליח להוכיח נזק מאחר שלא שילם עבור העגלים. במקום זאת, מוענק להייב סעד הצהרתי, המאשר את בעלותו על העגלים, וריאטי נדרש לפצות את הייב על שכר טרחתו.