LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בג"צ 61543-08-25

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך61543-08-25
📂
סוג הליךבג"צ
📅
תאריך26 באוגוסט 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםשלמה יוסף לרנר נ. היועץ המשפטי לממשלה
👨‍⚖️
שופטיםיחיאל כשר, נעם סולברג, רות רונן

תקציר

בג"ץ 61543-08-25: ניתוח משפטי של עתירה שלישית לדחיית הליכים **מבוא** פסק דין זה עוסק בעתירה שלישית שהוגשה על ידי שמעיה חיים אסולין ואחרים (להלן: "העותרים") לבית המשפט הגבוה לצדק. העתירה הוגשה נגד היועצת המשפטית לממשלה וראש הממשלה (להלן: "המשיבים"). העותרים ביקשו, בין היתר, כי בית המשפט יורה ליועצת המשפטית לממשלה לבטל את החלטתה לדחות על הסף את בקשתם לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה, וכי תידון בקשתם לגופו של עניין. בנוסף, התבקש בית המשפט להורות על עיכוב ההליך הפלילי או לכל הפחות על קיום התייעצות ביטחונית ומדינית דחופה בנוגע להשלכות המשך ניהול ההליך. **רקע עובדתי והיסטורי** העתירה הנוכחית היא השלישית שהוגשה על ידי העותרים בנוגע לעניין זה. שתי עתירות קודמות שהוגשו על ידם נדחו על ידי בית המשפט. * **בג"ץ 70066-02-25:** העתירה הראשונה, אשר נדחתה. * **בג"ץ 17505-05-25:** העתירה השנייה, אשר גם היא נדחתה. העותרים טוענים כי עתירתם הנוכחית שונה מקודמותיה בכך שהיא מתמקדת בהחלטת היועצת המשפטית לממשלה לדחות על הסף את בקשתם לעיכוב הליכים, מבלי לקיים דיון לגופו של עניין. אולם, בית המשפט מציין כי גם בעתירה השנייה, לאחר שהתקבלה תשובה מהיועצת המשפטית לממשלה שבה נדחתה בקשתם לעיכוב הליכים על הסף, נדון הדבר בבית המשפט. **ניתוח משפטי** השופט סולברג, מפי המשנה לנשיא, קובע כי דין העתירה להידחות על הסף. הנימוקים המרכזיים לדחייה מבוססים על שתי עילות עיקריות: 1. **מעשה בית דין (Res Judicata):** בית המשפט קובע כי סוגיית הדחייה על הסף של בקשת העותרים לעיכוב הליכים, ללא דיון לגופו של עניין, כבר נדונה והוכרעה בפסק הדין בעתירה השניה. לפיכך, קיימת מעשה בית דין המונעת דיון חוזר באותה סוגיה. השופט מדגיש כי לא נמצא כל טעם מבורר המצדיק דיון נוסף באותו עניין, במיוחד כאשר מדובר בפחות מחודשיים לאחר מתן פסק הדין הקודם. 2. **היעדר עילה להתערבות שיפוטית:** גם אם היינו מתעלמים ממעשה בית דין, בית המשפט מחדד את העקרונות המצמצמים להתערבות שיפוטית בהחלטות רשויות התביעה, ובפרט בהחלטות הנוגעות לסמכות הייחודית לעיכוב הליכים פליליים. * **זכותו של הנאשם:** בית המשפט מפנה לפסק הדין בעתירה השניה, שם נקבע כי בקשה לעיכוב הליך פלילי היא פרוצדורה המשרתת לרוב את הנאשם, אשר לו יש את הבחירה האם לממש אפשרות זו, ובכך לא לממש את זכותו לבירור אשמתו. טעם זה נועד להגן על האינטרס של הנאשם ועל זכותו לעמוד על מיצוי ההליך הפלילי וקביעת חפותו. * **השקפת הנאשם:** במקרה הנדון, ראש הממשלה, כנאשם, עשוי לראות בפנייה לעיכוב הליכים, וקל וחומר בהיענות לה, פגיעה בזכויותיו. * **היעדר תקיפה של ההנחיה:** העותרים אינם תוקפים את ההנחיה הרלוונטית לגבי הגשת בקשות לעיכוב הליכים, דבר שיש לו השלכות על עתירתם. * **הקשר מיוחד:** גם אם מקבלים את טענת העותרים בדבר נזק ביטחוני כתוצאה מההליך הפלילי, הרי שב"הקשר המאוד מיוחד דנן", התוצאה שונה. * **אמת מידה מצמצמת:** ההתערבות בהחלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של רשויות התביעה, ובמיוחד בסמכות עיכוב ההליכים, נעשית על פי אמת מידה מצמצמת ביותר. **החידוש המשפטי/הדגשים** אף שהעתירה נדחתה, פסק הדין מדגיש מספר נקודות משפטיות חשובות: * **החשיבות של מעשה בית דין:** פסק הדין ממחיש את העיקרון כי בית המשפט לא ידון בשנית בנושא שכבר הוכרע, במיוחד כאשר הדבר נעשה במהירות יחסית לאחר פסק הדין הקודם. * **סמכות עיכוב הליכים פליליים:** הניתוח של בית המשפט מחזק את ההבנה שסמכות עיכוב הליכים היא סמכות בעלת אופי אישי, המיועדת בראש ובראשונה להגן על זכויות הנאשם. בכך, בית המשפט מחזק את הגנת הנאשם מפני פגיעה בזכותו לבירור עניינו. * **הבחנה בין עתירה ציבורית לזכויות פרטניות:** בית המשפט מבחין בין עתירה ציבורית "טהורה" לבין מצב שבו הנפגע הישיר (הנאשם) יכול לראות בבקשה לעיכוב הליכים פגיעה בזכויותיו. הבחנה זו משפיעה על האופן שבו בית המשפט בוחן את העתירה. * **היקף הדיון בהליכים מינהליים:** העתירה הציגה את ההחלטה לדחות את הבקשה על הסף כעילה עיקרית, אך בית המשפט שב והדגיש את אמת המידה המצמצמת להתערבות שיפוטית בהחלטות תביעה, במיוחד כאשר לא נתקפה ההנחיה עצמה. **החלטה** בית המשפט דוחה את העתירה על הסף, ובשל כך גם את הבקשות לצו ארעי וצו ביניים. העותרים חויבו בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ש"ח, שיעור שנקבע כנמוך לאור העובדה שהטענות נדחו לאחרונה וכי לא נתבקשה תגובה. **סיכום** פסק הדין משקף את האופן שבו בית המשפט העליון נוקט בגישה שמרנית בנוגע להתערבות בהחלטות רשויות התביעה, ובפרט כאשר מדובר בסוגיות של עיכוב הליכים פליליים. הדחייה על הסף של העתירה השלישית מדגישה את חשיבות עקרון מעשה בית דין ואת הצורך להציג עילות חדשות ומשפטיות מוצדקות על מנת לשכנע את בית המשפט לדון מחדש בסוגיה שכבר הוכרעה.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפלילי

בג"צ 61543-08-25 שלמה יוסף לרנר נ. היועץ המשפטי לממשלה, עליון (26.8.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית