ת"פ 1525-11-18

תקציר

השופטת נועה תבור, סגנית הנשיא, הרשיעה את סיגל אלקיים-וייס בביצוע 33 תקיפות של 19 פעוטות בגילאי חמישה חודשים עד שלוש שנים במשך שבועיים בעת שעבדה בגן הילדים הקטן של יעל. התקיפות נעו בין משיכה והרמה בכוח של הפעוטות, טלטול שלהם והטחתם בחפצים. היו גם מקרים רבים של טיפול גס והתנהגות אלימה כלפי הילדים. הנאשמים האחרים; אולגה מירושקין, קרן פאהן קרייף ויעל – בעלת הגן ומנהלתו – הודו באישומים שונים של תקיפה ואי דיווח על התקיפות, שכן היו עדים לחלק מהתקיפות. התקיפות תוארו כאכזריות, אכזריות ומנצלות את פערי הכוחות בין התוקף לפעוטות. לאלקיים-וייס לא היו הרשעות קודמות והיא תוארה כאדם בעל מערכת ערכים נורמטיבית. היא הודתה בהאשמות, הביעה בושה וצער וגילתה אמפתיה כלפי הילדים והוריהם. בית המשפט לקח בחשבון את המחיר הנפשי והפיזי שהתיק כבר גבה ממנה, לצד הרקורד הנקי שלה והחיסכון בניהול משפט מלא. שירות המבחן מסר כי היא מהווה סיכון נמוך לביצוע מעשי אלימות נוספים. עם זאת, חומרת המעשים והיעדר כל מעורבות טיפולית הביאו לכך שבית המשפט לא יכול היה להטיל עונש בקצה הנמוך ביותר של הסקאלה. בית המשפט פירט את הפגיעה בפעוטות, במשפחות ובאמון הציבור, תוך שימת דגש על פגיעותם הקיצונית של הקורבנות ועל הנזק הנפשי הפוטנציאלי ארוך הטווח שנגרם כתוצאה מהתקיפות. בהתייחס למקרים אחרים, פירט השופט את טווח העונשים שניתנו בגין עבירות דומות, שהשתנו מאוד. בסופו של דבר נגזרו על אלקיים-וייס 22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי הזמן שכבר ריצתה, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי, דמי התחייבות כספית בסך 50 אלף שקל, קנס של 1,000 שקל ופיצוי של 3,000 שקל לכל אחת מ-15 קורבנות הפשע שזוהו. כמו כן, היא תידרש לרצות שלוש שנות מאסר על תנאי לאחר שחרורה. על יתר הנאשמים נגזרו עונשים מגוונים, בהם עבודות שירות, מאסר על תנאי ותשלום פיצויים.