עת"מ 8360-05-23

תקציר

פסק הדין מתווה את הפרמטרים לביקורת שיפוטית על החלטות ועדת אכלוס, גוף מינהלי, בנוגע לבקשות לדיור ציבורי. תפקידו של בית המשפט הוא להבטיח כי החלטות הוועדה יהיו סבירות ויתקבלו במסגרת סמכותה, מבלי להחליף את שיקול דעתו שלו בשיקול דעתה של הוועדה. הדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות קבועים של המשפט המינהלי. במקרה הספציפי הנדון, העותרת, שאינה עומדת בקריטריונים הרגילים לזכאות לדיור ציבורי, טענה כי דחיית בקשתה בשל אי עמידה בדרישת הסף של הבאת שלושה ילדים לפחות היא מפלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הדיור הציבורי הוא משאב מוגבל, ותעדוף העותר יפגע במועמדים אחרים העומדים בדרישות מחמירות יותר. לפיכך, העתירה נדחתה. השופט גם בחר שלא להוציא צו להוצאות בהתחשב בנסיבותיו של העותר. החלטה זו התקבלה בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, המתווה את כללי הזכאות לדיור ציבורי, ומדגיש את אופיו המצומצם של משאב זה, ואת הצורך בשוויון ובשקיפות בהקצאתו.