רע"א 2459/20

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשה לצו חסימה שימנע מהמשיב לנקוט בהליכים משפטיים נגד המבקשים במדינה זרה, ובפרט בארצות הברית. בית המשפט מגיע למסקנה כי המבקשים לא הצדיקו את הצורך בצעד כה קיצוני, שכן כוונת התביעה של המשיב בארה"ב נראית כתביעה לגיטימית המבוססת על חובותיו כנאמן בהליכי חדלות הפירעון של מיידוף. התביעה אינה נחשבת קנטרנית או ניסיון לפגוע במבקשים בזדון, מה גם שהמשיב הוא אזרח ארה"ב המבקש לממש את זכויותיו על פי הדין האמריקאי. בית המשפט מכיר בכך שבעוד ניהול הליכים משפטיים מקבילים הן בישראל והן בארה"ב עלול להטיל נטל כספי על המבקשים, נטל זה אינו מהווה עילה מספקת למתן צו חסימה, במיוחד בהתחשב בשלב המתקדם של ההליך הישראלי. זאת ועוד, זיקות הסכסוך לפורום הזר, אף שהן רלוונטיות, אינן הגורם המכריע היחיד בקביעת תוקפה של הבקשה לצו חסימה. תחת זאת, יש להביא בחשבון גם שיקולים אחרים כגון הזכות המהותית של התביעה וסיכויי הצלחתה. השופטת מדגישה כי המבקשים עדיין יכולים לפנות לבית המשפט הזר כדי להעלות את התנגדותם ולבקש הקפאת הליכים. לבסוף, בית המשפט מדגיש את חומרת הוצאת צווי החסימה, העלולים להגביל את הגישה לצדק, ולכן יש לשקול אותם רק במקרים נדירים וקיצוניים. במקרה הספציפי דנן, בקשת רשות הערעור נדחית, הצו הארעי מוסר, והמבקשים נדרשים לכסות את הוצאות המשיב.