ת"א 3361/09

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של פסק דין אלסוהא, המתייחס לנסיבות בהן נפגעים עקיפים של מעשה רשלני יכולים לקבל פיצוי בגין נזק לא ממוני, על מספר תובעים שנגרמו להם מצוקה נפשית בעקבות פיגוע שבו נהרגו בני משפחתם. הדיון נסוב סביב ארבעה תנאים שהותוו בפסק דין אלסוחא, שאותם יש לקיים כדי שנפגעים עקיפים יקבלו פיצויים. התנאי הראשון מתייחס לקרבת יחסיו של התובע עם הנפגע הישיר. התנאי השני דורש כי נזקו הנפשי של התובע יהיה צפוי מראש ממכלול הנסיבות. התנאי השלישי קובע כי תהיה קרבה בזמן ובמקום בין התובע לבין האירוע המזיק. לבסוף, התנאי הרביעי קובע כי על התובע לסבול מפגיעה נפשית קשה ועמוקה. השופטת בוחנת כל תובע לגופו, ומעריכה את מערכת היחסים שלו עם הנפגעים הישירים ואת חומרת נזקיו הנפשיים. הם בוחנים חוות דעת מומחים, עדויות וחקירות נגדיות כדי לקבוע אם כל תובע עומד בתנאי הפיצוי. השופט מסכם כי הורי המנוח, כמו גם שניים מהאחים, עומדים בכל ארבעת התנאים וזכאים לפיצוי. לאחר מכן פונה השופט לקביעת סכום הפיצוי המגיע לכל תובע. הם דוחים את טענת ההגנה לסכום פיצוי אחיד וקובעים כי חומרת המעשה של העבריין ותוצאותיו צריכים לבוא לידי ביטוי בפיצויים העונשיים שנפסקו. לפיכך, השופט מחליט להבדיל בין סכומי הפיצוי על פי מספר קרובי המשפחה מדרגה ראשונה שאבדו על ידי כל תובע. כתוצאה מכך, ההורים, שכל אחד מהם איבד שני ילדים, יקבלו 4 מיליון שקל כל אחד, ואילו האחים, שכל אחד מהם איבד אח ואחות אחת, יקבלו 2 מיליון שקל כל אחד. בנוסף, השופט פוסק לתובעים שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת מומחים, מה שמביא את הסכום הכולל ששילמו הנתבעים ל-15 מיליון שקל. סכום זה כפוף להבדלי הצמדה וריבית כנדרש בחוק, החל ממועד מתן פסק הדין. עוד קובעת השופטת כי פסק הדין לא יפורסם מיד אלא רק לאחר בחינת עמדת התובעים בנוגע לפרסום, כדי לאפשר השמטת פרטים רגישים.