רע"פ 1870/20

תקציר

המבקשת, המיוצגת על ידי עו"ד יעקב ארדיטי לנדמן, מבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שאישרה את פסק דינו של בית משפט השלום. פסק הדין הראשוני הרשיע את המבקש במספר אישומים, בהם קשירת קשר לביצוע פשע, התחזות, שימוש במסמכים מזויפים, קבלת רכוש במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ואיסור על סחר ברכוש. אישומים אלה נובעים משיתוף פעולה של המבקש עם עובד חברת מנורה מבטחים גמל בע"מ (מנורה), עידו מרציאנו, להונות את החברה ולגנוב כספים מקופת גמל של עמית. מרציאנו זייף מספר מסמכים למשיכת הכספים, שהועברו לחשבונו של המבקש. מערך האישומים השני נגד המבקש מתייחס לעבירות מס. המבקש פדה שיקים שנמשכו בחשבון החברה וקיבל במזומן בסך 952,601 ₪, עליהם לא דיווח לפקיד השומה, ובכך התחמק ממס הכנסה. בית משפט השלום הרשיע את המבקש בכל הסעיפים, למעט רישום כוזב של העסקאות בספרי החברה. בית המשפט גזר על המבקש 33 חודשי מאסר בפועל, הטיל עליו קנס בסך 100,000 ₪ והורה על מאסר על תנאי. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו על הכרעת הדין אך קיבל חלקית את ערעורו על גזר הדין. בית המשפט המחוזי הפחית את עונש המאסר ל-26 חודשים. כעת מבקש המבקש רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי הדבר ימנע עיוות דין. עם זאת, הבקשה ניצבת בפני משוכות משמעותיות, שכן ממצאים עובדתיים אינם מוטרדים בדרך כלל על ידי ערכאות ערעור, במיוחד לא בערעור על גלגול שלישי. גם הטענות המשפטיות שהציג המבקש נדונו ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי. נסיבותיו של המבקש אינן מעוררות שיקולים ייחודיים או חשש לעיוות דין. זאת ועוד, בקשתו של המבקש להגיש ראיות חדשות, שנדחתה בעבר על ידי בית המשפט המחוזי, אינה מוצדקת, ולא ניתן להשוות את עונשו לעונשו של מרציאנו, שהודה באשמה וקיבל הסדר טיעון. בהתחשב בגורמים אלה, שופט בית המשפט העליון מסרב להעניק רשות ערעור, מתוך סברה כי לא נגרם למבקש כל עוול. החלטת בית המשפט המחוזי מתקבלת, והבקשה נדחית.