סע"ש 13672-04-22

תקציר

התובעת, עובדת של קבלן ניקיון, תבעה את הנתבעת בטענה כי האחרון היה מעסיקה בפועל או לחילופין, כי הנתבע לא פיקח כראוי על העסקתה ולא התקשר בחוזה הפסדי, ובכך הפך לחייב אותה בשכרה שלא שולם. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי התקשרה עם חברת כוח אדם מורשית לשירותי ניקיון ולא קיימה יחסי עובד-מעביד עם התובעת. בית הדין פסק לטובת הנתבעת, וקבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח את חוסר האותנטיות או חוסר הלגיטימיות של העסקתה אצל הקבלן. בית המשפט קבע כי העסקתה של התובעת באמצעות קבלן כוח אדם מורשה הייתה אותנטית ולגיטימית. בית הדין הדגיש כי נטל ההוכחה המוטל על התובעת לא התקיים, במיוחד נוכח משך העסקתה הקצר – העולה בקנה אחד עם צורכי כוח אדם זמניים – והעדר חובתה של הנתבעת לפקח על פעילות הקבלן. זאת ועוד, הימנעותה של הנתבעת מהגשת חשבוניות מסוימות לבית המשפט לא הייתה מכרעת, והתובעת לא הקימה חובה נורמטיבית לנתבעת לפקח על זכויותיה. מאחר שטענות התובעת כנגד הנתבעת נדחו, בית המשפט לא התייחס לסוגיית הסעדים. התובעת חויבה לשלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום, עם זכות ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.