ת"א 60124-05-22

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת להסכם בין מבטח לבין מבוטח שנפגע בתאונה, למנות מומחה רפואי שייתן חוות דעת על התאונה. המבטחת טענה כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה לאחר דחיית תביעת המבוטח. עם זאת, השופט פסק לטובת המבוטח וקבע כי ההסכם היה מוכוון עילה ולא קשור להליך משפטי ספציפי. השופטת הדגישה כי יש לכבד הסכמים מסוג זה, שמטרתם לייעל הליכים ולחסוך בעלויות, שכן הם משקפים את כוונות הצדדים. זאת ועוד, מאחר שמינוי המומחה נבע מהסכמת הצדדים ולא מהחלטת בית המשפט, אין לבית המשפט סמכות לבטלו ללא טענה מתאימה. השופטת השתמשה גם בעקרון ההשתק השיפוטי, וציינה כי המבטחת הודתה בתוקפו של ההסכם בתביעה קודמת ולא יכלה לחזור בה מעמדתה. בנוסף, הדגישה השופטת כי קבלת טענת המבטחת תפגע בוודאות הפרוצדורלית ובצדק. לדברי השופט, חוות דעת המומחה נחשבת להגשה לפי התקנות הרלוונטיות, ולכן המשפט יימשך על בסיסה. כתוצאה מכך, חויבה המבטחת לשלם את הוצאות המבוטח, ולשני הצדדים ניתנה שהות להציג את עמדותיהם באשר לחישוב הנזק. ההחלטה, שניתנה בהיעדרם של הצדדים, הדגישה את חשיבות כיבוד ההסכמים ושמירה על טוהר המידות הפרוצדורלי.