תנ"ג 50050-11-23

תקציר

בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, המחלקה הכלכלית, עומדת בקשה לגילוי ועיון במסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת, מכוח סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999. הבקשה נוגעת להחלטת חברת "אלקטרה בע"מ" (להלן: "המשיבה" או "אלקטרה") לאשר "אובר-רולינג" (Overruling) – אישור תגמול למנכ"ל החברה, מר איתמר דויטשר, על אף התנגדות האסיפה הכללית של בעלי המניות. סוגיה זו מעלה שאלות יסוד הנוגעות לגבולות סמכות ועדת התגמול והדירקטוריון, מידת ההתערבות השיפוטית בהחלטותיהם, וכן את תכליתו של מנגנון ה"אובר-רולינג" ואופן הפעלתו. **רקע עובדתי ותמצית הטענות** המבקשים, בעלי מניות באלקטרה, טוענים כי אישור הקצאת כ-80,000 אופציות למנכ"ל, בשווי כלכלי מוערך של כ-18 מיליון ש"ח, נעשה בניגוד לדין. הקצאה זו, שחרגה ממדיניות התגמול של החברה, נדחתה על ידי האסיפה הכללית, כאשר 93.9% מבעלי המניות ללא עניין אישי ושאינם בעלי שליטה הצביעו נגדה. למרות זאת, ועדת התגמול והדירקטוריון החליטו לאשר את ההקצאה באמצעות מנגנון ה"אובר-רולינג". המבקשים סבורים כי החלטה זו אינה לטובת החברה, נוגדת את האינטרסים של בעלי המניות, והתקבלה תוך הפרת חובות הזהירות והאמונים של הדירקטורים. המשיבה, לעומת זאת, טוענת כי ההליך בוצע כדין, כי מדובר ב"מקרה מיוחד" המצדיק שימוש בסמכות האובר-רולינג, וכי ההחלטה התקבלה לאחר דיון מעמיק ובחינת טובת החברה. כמו כן, נטענה טענה כי הנזק הנטען הוא תיאורטי ואינו נזק ישיר לחברה, וכי המבקשים אינם עומדים בתנאי הגילוי המקדמי. **מסגרת נורמטיבית ותכלית ה"אובר-רולינג"** ההחלטה מתייחסת בהרחבה לסעיף 272(ג1) לחוק החברות, אשר קובע את המנגנון לאישור תגמול נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות. סעיף זה, שתוקן במסגרת תיקון 20 לחוק החברות, קובע היררכיה של אישורים: ועדת תגמול, דירקטוריון, ולבסוף האסיפה הכללית. עם זאת, הסעיף מאפשר במקרים מיוחדים, ועל יסוד נימוקים מפורטים, כי ועדת התגמול והדירקטוריון יאשרו עסקה מסוימת גם אם האסיפה הכללית התנגדה לה – הליך ה"אובר-רולינג". מטרת התיקון לחוק, לפי דברי ההסבר, הייתה להתמודד עם תופעת שכר הבכירים המופרז, תוך איזון בין הצורך בגמישות ניהולית לבין הגברת הפיקוח של בעלי המניות. ה"אובר-רולינג" נועד לשמש חריג, המופעל רק במקרים מיוחדים, על מנת לאפשר לחברות לשמר כוח אדם איכותי או להתמודד עם נסיבות יוצאות דופן. **מידת ההתערבות השיפוטית וסטנדרט הבחינה** ההחלטה דנה בהרחבה בשאלת מידת ההתערבות השיפוטית בהחלטות דירקטוריון ועדת תגמול, ובפרט בהחלטות "אובר-רולינג". בית המשפט מציין כי הרף הראייתי הנדרש לבקשת גילוי מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת הוא רף תחתון, אך עדיין מחייב הצגת תשתית ראייתית ראשונית. בבחינת החלטות ה"אובר-רולינג", בית המשפט מנתח את המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה: 1. **כלל שיקול הדעת העסקי:** מחייב התערבות שיפוטית מינימלית, כל עוד ההחלטה התקבלה בתום לב, על סמך מידע מלא, ובלא ניגוד עניינים. 2. **כלל ההגינות המלאה:** מופעל במקרים של ניגוד עניינים, ומחייב הוכחת הליך הוגן, שקיפות, והוגנות תנאי העסקה. 3. **מבחן הביניים (סטנדרט הבחינה המוגברת):** נחשב לסטנדרט גמיש, המהווה פשרה בין שני המבחנים האחרים, ומופעל כאשר קיים חשש ל"הטיה מבנית" או חוסר ניקיון של שיקול הדעת, גם ללא ניגוד עניינים מובנה. **החידוש המשפטי המרכזי בהחלטה** זו הוא קביעתו של בית המשפט כי במקרים של "אובר-רולינג" על התנגדות האסיפה הכללית, יש להחיל את **כלל ההגינות המלאה** (Full Fairness Standard). בית המשפט מנומק כי סטנדרט זה מתאים יותר למצבים בהם נוצר פער בין החלטת הדירקטוריון לבין רצון בעלי המניות, וכי הוא מאפשר בחינה מעמיקה של הליך קבלת ההחלטות, שקיפות, והשוואת התגמול לתנאי השוק. לשיטת בית המשפט, סטנדרט זה משרת טוב יותר את תכלית המחוקק, שביקש לאזן בין סמכות הדירקטוריון לבין זכותם של בעלי המניות להשפיע על שכר הבכירים, ומונע מצב בו הדירקטוריון "מגבש עמדה" (groupthink) או פועל מתוך הטיה לא מודעת. **יישום על המקרה הנדון** בית המשפט קובע כי המבקשים עמדו בנטל להוכיח תשתית ראייתית ראשונית לקיומה של עילת תביעה, וזאת לאור סמיכות הזמנים בין החלטת האסיפה הכללית להחלטת ה"אובר-רולינג", והדמיון בין הנימוקים שניתנו לפני ולאחר ההתנגדות. כמו כן, נדון סוגיית הנזק לחברה, כאשר בית המשפט מציין כי על המבקשים להוכיח נזק ממשי, ולא רק דילול מניות. **החלטה בדבר גילוי המסמכים** לאור האמור, בית המשפט הורה על קבלת הבקשה באופן חלקי: * **אשר להגשת תביעה נגזרת:** נקבע כי המבקשים כשירים להגיש תביעה נגזרת, וזאת על אף שחלקם רכש את מניותיו לאחר מועד היווצרות עילת התביעה, ועל אף פעילותם בגופים חברתיים הנאבקים בשכר בכירים. * **תשתית ראייתית ראשונית:** נקבעה תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה גילוי מסמכים. * **רלוונטיות המסמכים:** התקבל חלקית החלק הדורש גילוי מסמכים. הוראות 1 ו-2 (פרוטוקולים של ועדת התגמול והדירקטוריון בנוגע למדיניות התגמול והקצאת האופציות) וכן בקשה 5 (מסמכים חיצוניים המשווים תגמולים) נדרשו לגילוי. לעומת זאת, בקשות 3 (הסכמי העסקה) ו-4 (נהלים למניעת הפרות) נדחו. בקשה 6 (פרוטוקול האסיפה הכללית) נדחתה מאחר שהמידע פורסם. * **שמירת סודיות:** הוטלו התחייבויות על המבקשים ובאי כוחם לשמירת חסיון מסמכים סודיים או מסחריים. * **הוצאות:** המשיבה חויבה בהוצאות המבקשים. **משמעות ההחלטה** ההחלטה מדגישה את חשיבות ההליך תקין של "אובר-רולינג", ואת הצורך בבחינה מהותית של שיקולי הדירקטוריון אל מול עמדת בעלי המניות. היא מחזקת את מעמדם של בעלי המניות כגורם המפקח על שכר הבכירים, ומטילה על הדירקטוריון נטל הוכחה משמעותי יותר במקרים בהם הוא מבקש לגבור על רצונם. יישום כלל ההגינות המלאה, כפי שנקבע בהחלטה, מהווה חידוש משמעותי בדין החברות הישראלי, וצפוי להשפיע על אופן קבלת החלטות הנוגעות לתגמול בכירים בעתיד.