ת"א 17460-05-12

תקציר

התובע והנתבע שניהם עורכי דין שהקימו בעבר שותפות לא רשומה בניהול משרד עורכי דין. על השותפות חל חוזה שכלל הוראות בדבר חלוקת הכנסות ופירוק השותפות. בשנת 2011 חל קרע בין שני עורכי הדין, שהוביל לסיום יחסי השותפות ביניהם. טרם הוגשה התביעה הנוכחית, הגיש הנתבע בקשה למתן צו עיקול רכוש כנגד התובע. הדבר הביא להסכם פשרה בין הצדדים, שחילק את התיקים ושכר הטרחה החייבים, וכלל סעיף הדוחה את כל התביעות הנוכחיות והעתידיות בין הצדדים. עם זאת, בהמשך טענה התובעת כי הסדר הפשרה מותנה באישור צד שלישי שלא התקיים, ולכן חוזה השותפות המקורי הסדיר את חלוקת שכר הטרחה. בית המשפט מצא כי הסדר הפשרה לא היה כפוף לתנאים כלשהם והיה לו תוקף של החלטה שיפוטית, ולכן הוא החליף את הסכם השותפות הקודם. כמו כן, הסדר הפשרה כלל סעיף לדחיית כל התביעות, שחל על התקופה שקדמה לחתימת הסדר הפשרה. לפיכך, נדחתה תביעת התובעת, שהתבססה על הסכם השותפות לתקופה זו. עם זאת, הסדר הפשרה איפשר לתובע לקבל מידע על תשלום שכר טרחה בגין תיקים שנמשכו נכון למועד הפשרה. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבע 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.