בג"צ 2303/90

תקציר

פסק הדין עוסק בתפקידו של רשם החברות ובמתן גישה למידע ממוחשב של החברה. המשיבה מס' 1 (הרשם) פיתחה מאגר מידע ממוחשב להנגשת מידע החברה לציבור. מאגר זה כלל פרטים חיוניים על חברות, כגון שעבודים על נכסיהן, והיה נגיש היסטורית באמצעות קבצים פיזיים במשרדים שפעילותם מוגבלת. המשיבים 2, 3 ו-4 היו מורשים לנהל תדפיסים ממאגר זה, תוך גביית תשלום עבור שירותיהם. העותרים, שהציעו בעבר שירותים דומים, טענו כי הרשם האציל את אחריותו באופן פסול, תוך הפרה של הוראות חקיקה. בג"ץ קבע כי על הרשם להבטיח גישה יעילה וסבירה למאגר המידע, לרבות מתן תדפיסים. עם זאת, ההסדר של הרשם עם המשיבים היה כדין שכן הוא היווה סיוע ולא האצלה. הרשם שמר על השליטה במאגר, בעוד המשיבים ביצעו משימות טכניות ללא שיקול דעת, תוך שמירה על יעילות השירות והנגשת הציבור. הסדר זה לא העביר את אחריות הרשם לחברות. בית המשפט דחה את העתירות, תוך הדגשת האיזון בין הבטחת נגישות הציבור לבין שימוש באמצעים טכנולוגיים מודרניים לשיפור מתן השירות מבלי להפר חובות חקוקות.