תאד"מ 66676-03-22

תקציר

הרשות המקומית אחראית לשמירה על בטיחות הדרכים בתחום שיפוטה. חובת זהירות זו מחייבת אותו להסיר מפגעים, כגון כתמי שמן, למניעת תאונות. עם זאת, הרשות אינה אחראית לכל מפגע, רק כאשר היא אינה נוקטת אמצעים סבירים לאחר שנודע לה על קיומם. כדי לתבוע פיצויים, על התובעים להוכיח את קיומו של מפגע וכי הרשות המקומית ידעה או הייתה צריכה לדעת עליו. במקרה זה, התובע הצליח להוכיח קיומו של כתם שמן שגרם לתאונה, והעביר את נטל ההוכחה לעירייה. האחרונה לא סיפקה ראיות לכך שלא קיבלה אזהרות מוקדמות על הסכנה ולא נקטה בצעדים יזומים, שהיו מזכים אותה. בנוסף, בית המשפט מצא את העירייה אחראית לאזור שבו אירעה התאונה. באשר לחבות, קיבל בית המשפט את טענת התובעת כי העירייה לא מילאה את חובתה לטפל בכתם השמן המסוכן ולא הציגה כל פעולה או נהלים שננקטו לטיפול במצבים כאלה. העירייה לא מסרה כל תיעוד או עדות של הגורמים הרלוונטיים בנוגע לשיחות או לפעולות שננקטו ופעלו נגדם. מאחר שלתובע לא הייתה גישה למידע זה, קבע בית המשפט כי היה על העירייה להציג את הראיות. בית המשפט מצא גם את נהג רכב הקיה אשם חלקית, וייחס לו 40% מהאחריות לאי נקיטת הזהירות הראויה בעת שהתקרב לצומת בו אירעה התאונה. לסיכום, חויבה העירייה לפצות הן את התובע והן את שולח ההודעה לצד ג' בגין הנזקים שנגרמו בתאונה, בניכוי ניכוי של 40% בגין אשמתו התורמת של נהג הקיה. הסכומים כוללים נזקי רכב, אגרות שמאי ואגרות בית משפט שונות, והכל ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.