ת"א 62167-06-20

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל קיבל ב-27 במארס 2007 את החלטה 979, שמטרתה לחזק את זכויותיהם של חוכרים חקלאיים באמצעות מתן אפשרות לרכוש את הקרקע המוחכרת. עם זאת, יישום החלטה זו היה מותנה בקבלת תקציב ייעודי ונותר בתוקף באופן פרוספקטיבי בלבד. למרות זאת, התובעות, נחלת פירט ונחלת נוקראי, טענו כי מנהל מקרקעי ישראל הטעה אותן לחשוב כי החלטה 979 תחול רטרואקטיבית על רכישת קרקעות חקלאיות בשנים 2007 ו-2009, בהתאמה. לטענתם, הם הסתמכו על המצגים של רמ"י ונגרמו להם עלויות משמעותיות. במנהל מקרקעי ישראל הכחישו כי הציגו מצגי שווא כלשהם וטענו כי תנאי היישום של ההחלטה נאמרו בבירור. בית המשפט בחן את הראיות ופסק לטובת רמ"י. בית המשפט קבע כי נוסח ההחלטה, יחד עם התקשורת וההתנהלות של רמ"י, אינם עולים כדי מצגי שווא או יוצרים הסתמכות סבירה מצד התובעים. בית המשפט ציין כי יישום ההחלטה היה מותנה במפורש, והתובעים, שניהם עורכי דין מנוסים, היו צריכים להיות מודעים לאי הוודאות האופפת את יישומה. כמו כן, התנהלות מנהל מקרקעי ישראל נמצאה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות ותום הלב כלפי התובעים. באשר לטענות החלופיות של התובעים לחישוב דמי רכישה על בסיס שווי הקרקע נכון לשנת 2011 או החלת קיזוזים שונים, דחה בית המשפט דרישות אלה בטענה שאינן עולות בקנה אחד עם מדיניות ונהלי רשות מקרקעי ישראל. גם בקשות התובעים לסעדים חלופיים נדחו מאחר שלא מילאו אחר הדרישות הנדרשות, כגון הסדרת הפרות קיימות באדמותיהם. משכך, דחה בית המשפט את טענות התובעים במלואן והורה להם לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של רמ"י, בסך 40 אלף שקל, בתוך 60 יום.