עת"מ 32807-06-13

תקציר

העותרת, מילגם, והמשיבה, חברת שוהר, השתתפו שתיהן במכרז פומבי שפרסמה עיריית באר שבע, במטרה להוציא את שירותי גביית החובות שלהן למיקור חוץ לצורך קנסות וגזרי דין עירוניים. מילגם עותרת לבטל את החלטת העירייה לבחור בשוהר כזוכה ומבקשת מבית המשפט להכריז על מילגם כזוכה. הגורמים המרכזיים הנוספים המעורבים הם עיריית באר שבע, שפרסמה את המכרז, וחברת מגר, משתתפת נוספת בהליך המכרז. במסגרת המכרז חויבה הזוכה במכרז לספק לעירייה שירותי גביית חובות, לרבות כוח אדם מקצועי, ציוד ומשרדים. בתמורה, העירייה תשלם אגרה על בסיס אחוז מהסכומים שייגבו, עם מבנה אגרות נוסף עבור פעולות אכיפה. המכרז גם התווה סכום יעד גבייה, והבטיח בונוס על חריגה מיעד זה וקנס על אי עמידה ביעד. יש לציין כי במכרז נקבע כי על הליך הגבייה לעמוד במדיניות העירייה, כאשר הממונה על הגבייה והממונה, שניהם עובדי עירייה, מוסמכים לאשר פעולות אכיפה. טענותיה העיקריות של מילגם הן כי אומדן העירייה לגבי יעד הגבייה לא נכלל במסמכי המכרז, וכי הצעתו של שוהר נראית נמוכה באופן בלתי ריאלי, מה שמעלה חשש לגבי יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה. לדברי מילגם, ההסברים של שוהר לגבי אסטרטגיית התמחור שלהם התבססו על הנחות שגויות, שהובילו להצעה מנופחת ולא ריאלית. בנוסף, טוען מילגם לסתירות ואי התאמות בדברי שוהר במהלך הליך המכרז, דבר המצביע על חוסר תום לב ושקיפות. עם זאת, בית המשפט מוצא כי אומדן העירייה אכן נכלל בתיבת המכרזים, כנדרש בחוק, וכל טעות פרוצדורלית בתיעוד זה הייתה מינורית ואינה מצדיקה את ביטול ההליך. כמו כן, בית המשפט שבע רצון מהליך הבדיקה היסודי והמקצועי שעורכת ועדת המכרזים של העירייה. הוועדה מינתה צוות מקצועי לבחינת ההצעות, לרבות שימוע עם המציעים ובחינה מפורטת של הצעתו של שוהר, שתומחרה נמוך משמעותית מהערכת העירייה. הצוות המקצועי, המורכב ממומחים ביניהם רואה חשבון ועובד לשעבר של מילגם, המליץ על שוהר כהצעה הזוכה לאחר ששוכנע ביכולתה של החברה לספק את הסחורה. בית המשפט מדגיש כי הצעת גירעון אינה פוסלת חברה באופן אוטומטי, וועדת המכרזים נקטה זהירות ומקצועיות בבחינת ההיגיון הכלכלי של שוהר. הוועדה השתכנעה מהסבריו של שוהר, מהמוניטין המוצק שלו בתחום ומיכולתו להגדיל את היקפי הגבייה. בית המשפט מציין כי החישובים המתמטיים עליהם מערער מילגם נופלים בתחום ההערכה ולא בתחום המתמטיקה, ושיקול דעתה של הוועדה לגבי פוטנציאל הגבייה העתידי וחוסנו הכלכלי של שוהר היה סביר. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי מילגם הגישה בעבר הצעות דומות במכרז אחר, תוך חריגה משמעותית מהאומדן, וטענותיה של מילגם בדבר פוטנציאל הפגיעה בחייבים אינן מבוססות בשל שליטת העירייה בהליך הגבייה בהתאם לתנאי המכרז. לסיכום, בית המשפט פוסק את עתירת מילגם, וקובע כי החלטת העירייה לבחור בשוהר כהצעה הזוכה במכרז סבירה ולא נגועה בחוסר סבירות קיצוני. העתירה נדחית, ומילגם נדרש לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 20,000 ₪.