פ"א 80299/04

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו, אשר דחה את בקשת המערער לבטל צו הריסה מנהלי. הצו, שניתן על ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, מכוון לתוספת בלתי מורשית לבניין המערערת. לדברי בית המשפט, הערעור נעדר שחר שכן הבנייה לא הושלמה בעת מתן הצו והעיכוב בהוצאתו לא פגע במערערים. פסק הדין מדגיש את העילות המצומצמות לביטול צווי הריסה, וקובע כי ניתן להתחשב רק בשתי העילות האמורות בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה. במקרה זה, הבנייה לא בוצעה כדין והצו נחוץ כדי למנוע עובדה מוגמרת. השופטים דוחים גם את הטענה כי הצו לוקה בחוסר ייחוד, ומאשרים כי הוא חל על כל התוספת הבלתי מורשית. זאת ועוד, השיהוי בהוצאת הצו אינו מהווה סיבה מספקת לביטול, שכן הוא לא פגע באופן משמעותי במערערים. פסק הדין מדגיש את היקפה הצר של ההתערבות השיפוטית במקרים כאלה ומאשר את כוונת המחוקק העומדת מאחורי הליכי צווי הריסה. השופט שייצר והשופט שנלר מסכימים עם דעת הרוב, מה שהוביל לדחיית הערעור.