ע"א 478/84
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור מתייחס למחלוקת על תוקפו של הסכם כתוב למכירת דירה, אשר לא ציין כי המכירה כללה שתי חניות סמוכות, ואף לא כלל פרטים ספציפיים אחרים כגון פרטיהם האישיים של הצדדים, מועד המסירה ופרטי תשלום המס. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבה, בקובעו כי היעדר פרטים אלה משמעו שהמסמך אינו מהווה חוזה מחייב כנדרש בחוק. עם זאת, בית המשפט העליון הפך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי בעוד שהמסמך חייב לכלול את כל התנאים הדרושים להתקשרות, ניתן להוסיף לפרטים מסוימים הוראות דין כלליות. במקרה זה, זהות הצדדים הייתה ברורה, וניתן היה להסיק את מועד המסירה מהמסמך עצמו ומהחוקים הרלוונטיים. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי אי אזכור החניות הסמוכות אינו פוסל את תיאור הדירה, מה גם ששני הצדדים הסכימו כי המכירה כוללת מקומות אלה. פסק הדין חייב את המשיב לשלם למערערת הוצאות ושכר טרחת עורך דין. השופט מ' בייסקי, השופט מ' אלון והשופט א' גולדברג קיבלו את ההחלטה פה אחד.
חקיקה מקושרת
ע"א 478/84 גדעון דובשני נ' יוסף חממי, עליון (22.4.1987)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.