פש"ר 1361/02

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורה של אגיקואה על החלטת הנאמן להסדר נושים של קבוצת תבל לדחות את תביעת החוב שלהם. בתביעה, שהוגשה בשם מספר מפיקים זרים, נטען כי קבוצת תבל הפרה את זכויות היוצרים שלהם בכך ששידרה את תכניהם ללא אישור. עם זאת, בית המשפט קובע כי לאגודה אין מעמד וזכות לתבוע בגין ההפרה, שכן רק בעל זכויות היוצרים יכול להגיש תביעה כזו על פי הדין הישראלי הקיים. השופטת מציינת כי טענות המערערת היו ישימות יותר במצב בו החברה המפרה הייתה סולבנטית, אך במקרה זה, חדלות פירעון של תבל משמעה כי AGICOA מתחרה עם נושים תמימים אחרים על קרן הסדר מוגבלת. יתר על כן, המסמכים שהוצגו על ידי AGICOA, קרי 'מכתבי ההעברה', אינם מוכיחים די הצורך כי הוענקו להם זכויות קנייניות ביצירות המדוברות. השופטת מדגישה כי הדין הקיים בישראל מחייב העברה ברורה של הבעלות בזכויות יוצרים כדי שלתובע תהיה זכות תביעה, ואין די בכוונות הסובייקטיביות של הצדדים המעורבים. בנוסף, בית המשפט מוצא כי הראיות של AGICOA לתמיכה בטענתה לא היו מספיקות, תוך הסתמכות על דגימות וציפייה שהנאמן יערוך מחקר נוסף. ככלל, פסק הדין מדגיש את הצורך בהעברה ברורה של בעלות על זכויות יוצרים וראיות מתאימות לתמיכה בטענות, ובמקרה זה, AGICOA לא עמדה בדרישות אלה. לפיכך, הערעור נדחה, אך לא נפסק הוצאות שישקפו את נסיבותיו המיוחדות של המקרה.