ע"א 7067/11

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא כיצד מחלקים את הנטל הכלכלי בין יורשי המנוח לבין החסיד, בעקבות מעשה מרמה משותף שביצעו המנוח והחסיד כלפי צד שלישי. בעוד היורשים טענו כי עיקר האחריות מוטלת על החסיד, בית המשפט קבע כי שני הצדדים נושאים בחלק שווה מהאחריות, ולכן יש לחלק גם את הנטל הכלכלי שווה בשווה. היורשים ערערו על החלטה זו, אך הערעור נדחה. שאלה נוספת נוגעת לגובה הנטל בפועל, כאשר החסיד טען כי שילם 12 מיליון שקל, בעוד היורשים טענו כי סכום זה לא הוכח, ובכל מקרה חלק מהתשלומים היו מיותרים. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת היורשים, אך פסק הדין מאפשר לחסיד להציג ראיות נוספות לביסוס טענתו, תוך מתן אפשרות ליורשים להגיש ראיות בשאלת התשלום. זאת, משום שנקבע כי ההסכם הפרוצדורלי של הצדדים, שקבע כי אין צורך להציג ראיות נוספות, אינו מקובל סובייקטיבית על שני הצדדים, והותיר מקום לשני הצדדים להציג ראיות נוספות. ההחלטה גם מורה לבית המשפט המחוזי, בהתחשב בתוצאות החקירה הנוספת, להחליט אם לשנות את פסק הדין הקודם, ובכך לקבוע את סכום הנטל הכספי הסופי שיישאו בו היורשים. השופט נ' הנדל נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופט י' דנציגר והשופט ז' זילברטל.